עמוד ראשי / אמהות / אמונה ומודעות / אל תכעסי ואל תהיי עצובה

אל תכעסי ואל תהיי עצובה

אל תכעסי ואל תהיי עצובה
מאת האדמו"ר עטרת ראשנו רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א -המייל היומי

הנה ימים אלו, אלו ימים אשר השטן מקטרג ונמצא בין השמש לצל וצריך זהירות גדולה ביותר ממידת הכעס והעצבות, אשר שניהם מידות קשות ביותר ודומות הן מאוד אחת לשניה, אך מי שכועס אי אפשר לו להיות עצוב ומי שעצוב אי אפשר לו ליהיות כועס. כעס, זה דבר גבוהה מאוד ברע עולה מעלה מעלה, ועצבות להפך, אדם עצוב יורד מטה. ולכן כל הכעסנים בשעת הכעס אינם עצובים וכל העצובים בשעת העצבות אינם כועסים. אך לאחר הכעס, בשיכוח הסערה, באה עצבות גדולה ביותר וכן אחרי העצבות בא כעס גדול ביותר. ולכן מחוייבים אנו להזהר ולהשמר מן שתי מדות קשות אלו, שלא נקרב אליהם וביותר בימים האלו בין המצרים, הכעס נמצא בכל מקום והעצבות אף הוא מחכה ואף דברים שלא מעציבים בכל השנה ולא מכעיסים, פתאום בימים אלו מכעיסים ומעציבים. ויעמוד אדם איתן לא ליפול ברשת היצר הרע וביותר בערבי שבתות וחגים. ודרשו חז"ל ואמרו: "לא תבערו אש בכל מושבותכם ביום השבת" ואין אש אלא אש המחלוקת, נצטוונו לא לבער אש בכל מושבותינו ביום השבת, אש המחלוקת אשר אין מסוכן ממנו ואש הכעס אשר חורבנו גדול מאוד.

וידוע המעשה באחד מן האדמו"רים הצדיקים הגדולים, אשר היה בדורות הקודמים, אשר קיבל בירושה תפילין קדושים מאוד מאבותיו, אשר נזהר ושמר עליהם מכל משמר וכל עשירי העולם היו מוכנים לשלם סכומי כסף עצומים בעבור התפילין הקדושים האלו, אך הוא לא הסכים בשום אופן ועמד על דעתו שאלו תפילין ירושה שלו ואין הוא מוכר אותם בעד שום הון שבעולם. ואותו צדיק היה חי חיי דוחק ועניות גדולים מאוד והבית ריק מאוכל וממשקה ואשתו הרבנית, הייתה דוחקת בו למכור התפילין להביא אוכל לבית, אך הצדיק בשלו לא מסכים בשום פנים למכור התפילין בעד כל הון שבעולם. הנה חג סוכות התקרב ובא ובעיר לא היה אתרוגים באותה שנה וצער גדול היה לכולם, איך יעבור חג בלי אתרוג?, איך לא יקיימו מצות ארבעת המינים?. והנה יהודי אחד אשר בא מארץ רחוקה הביא עימו אתרוג אחד מהודר ביותר, שמע האדמור בעל התפילין הקדושות על האתרוג המיוחד ומיד קרא ליהודי בעל האתרוג והתחיל לדבר עימו בעד האתרוג, באיזה סכום יסכים למכור לו את האתרוג, אחרי דין ודברים ארוך הסכים בעל האתרוג למכור את האתרוג בעד סכום עצום של כסף. מיד האדמור מכר את התפילין ובכסף שילם עבור האתרוג.

כשבא לביתו שמח שמחה גדולה, שאלה אותו אשתו: על מה השמחה הגדולה הזאת?, עמד האדמור וסיפר לה על האתרוג החשוב והיחיד אשר קנה תמורת התפילין. כשאשתו שמעה הדבר, לקחה את האתרוג ונשכה את הפיתם בכעס גדול וזרקה את האתרוג על הריצפה ובכתה ואמרה: לקניית אוכל לילדים שרעבים לא יכולתה למכור את התפילין ובשביל מצוה עוברת מכרת את התפילין?!. עמד אותו צדיק משתומם, מצד אחד איבד את התפילין ומצד שני איבד את האתרוג, צער גדול היה לו, אך עמד ואמר: זה ניסיון מהקב"ה, איבדתי את הכל מה עוד אני אאבד ואעשה?, עבד על מידותיו והמשיך כמו שלא קרה מאומה. בלילה חלם את בעל התפילין, אביו הצדיק, שאומר לו בחלום: מצות התפילין ששמרת עשתה רושם גדול בשמים ויותר מכירתם תמורת האתרוג, אך יותר עשה רושם המעלה אשר גברת על עצמך ולא נפלת לכעס ולעצבות, זו המעלה הגדולה ביותר שעמדת בה.

והנה במעשה זה יש לנו לימוד גדול ללמוד, צריך האדם לעמוד איתן ובאמונה שלמה על עקרונות שהוא חייב לעמוד בהם ואמונות שהוא מאמין, לא להחליף את דעתו ולשנותה בעד כל ליץ שבעולם ואפילו הלחץ הוא יום יומי, רגע רגע,לחץ רגשי של האשה והילדים וכו', תעמוד איתן ושום דבר לא ישנה את דעתך. אך הרבה אנשים אשר האמינו בדבר הלכו עימו שנים רבות ונשארו רק עם האמונה הזאת לאורך כל חייהם, ידע האדם שיש זמנים שהניסיון יותר גדול לשנות את האמונה והדרך בשעה המסויימת אשר צריך לעשות את השינוי הזה וזה לקחת את אותם תפילין הקדושות אשר הם ירושת אבות ולהחליפה עבור מצוה שהיא רק לשבעה ימים מצות אתרוג ופה הניסיון יותר גדול ויש בו דברים קשים ביותר, להתנתק מדבר ריגשי, דבר אשר עבר לחץ גדול עבורו ונשאר נאמן לו, עבור אתרוג לשבעה ימים ואחרי שעמד בניסיון זה בעוז ובתעצומות, יש ניסיון מעבר לזה לאבד את הכל ברגע ולא ליפול לא לעצבות שהוא השפלות ולא לכעס שחורבנו מי ישורנו.

וכאשר עובר האדם את סוג הניסיון הזה שהוא ניסיון של גדלות של שפלות ושל בדידות, זוכה להארה מן השמים ולרוממות גדולה ביותר, השגות אשר אפשר להשיג בכאלו ניסיונות קשה להשיג בהרבה עבודה במשך חיים שלמים.ישנם שני דרכים לעלות לביניין גבוה או דרך מדרגות שזה לוקח זמן ארוך או דרך מעלית שזה מקצר את הזמן מאוד, ניסיון זה וכעיין זה, זה מעלית מהירה לעלות לדרגות גבוהות וקדושות . לכן נשתדל בכח כוחנו בימים אלו לעבוד על עצמנו ושלא תצא תקלה תחת ידנו.

הנה רוצים אנו לשתף כל אהובנו וחביבנו בהרהורי ליבנו, אנו יודעים שזמן זה אינו פשוט לעולם כולו אף דהוא לא חזי מזלי חזי, ולכן יש מצוה גדולה להרבות בכבוד שמים ולהרבות בזיכוי הרבים, בכל יום ובכל רגע. ולכן נשתדל לתקן עולם במלכות שדי, בשבוע הבא לקראתנו, לחזק כמה שיותר יהודים לקבל עליהם להקפיד לקיים את מצוות הנחת תפילין. התפילין הם הקשר שלנו להקב"ה ורבי שמעון בר יוחאי אומר מי שלא לובש תפילין מפושעי ישראל הוא וכאשר מזכים אנו יהודים להניח תפילין גורמים לעוד יהודי להיות בקשר עם הקב"ה ואנו כאדם אשר מחזיר למלך את בנו האבוד.

והנה לפני כתשע שנים זכינו לחזק כך עינין התפילין וראינו ישועה גדולה מאוד ובפעם ראשונה שאנו מספרים ואומרים דבר זה, כשעברנו לישיבה החדשה באשדוד הבניין אשר נבנה בצער ויגון ורדיפה רבה אשר עברה הישיבה באותם ימים. היה בליבנו שמחה מרובה, ערב ראש השנה היה ובליבנו הרגשנו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, אך באותו לילה חלמנו שאחד מבני הקהילה הקדושה, בנו נדרס ומת חס ושלום וקמנו בצער גדול ביותר, יצאנו מהבית והלכנו לירושלים שלושה ימים בבכי ויגון ותפילה להקב"ה לבטל הגזרה. ואז קיבלנו על עצמנו מצוה לקנות אלף תפילין שבזכות מצוה זו ה' ימתיק את הגזרה וחזרנו לביתנו ובליבנו הרגשנו שהגזרה הומתקה, "דע מה למעלה ממך", תרגיש ממך, בלבך.

אחרי ששבנו לביתנו, בכמה שעות באו תלמידים דופקים בבהלה בדלת, אחד מן האברכים הצדיקים של הישיבה, שהיום הוא אחד מן הרבנים בשובה ישראל אהוב מאוד עלינו וחביב, בנו בן כמה ימים נפל מן המיתה או דבר אחר והוא בלי הכרה בסכנת חיים וכו'. היה בהלה גדולה אצל כל בני קהילת קודש שובה ישראל, אך עין במר בוכה ולב שמח, ידענו בליבנו שישועת ה' כהרף עין והבן יקום ויהיה בריא, אף כל הדיבורים של הרופאים ויודעים אנו בברור שזו המצוה שמיתקה את הדינים.

אף אנו בשבוע זה, נחזק מצות תפילין בכל מקום ומקום ואף שאלו ימי דין, אנו נמתק הדין על ידי מצוות יומיות בכלליות ובשותפות. וכך, ברגע שכל אחד מבני החבורה זיכה יהודי בתפילין, הזכות תעמוד על כולנו יחד.

ה' הושיע המלך יעננו ביום קראנו.

שבת של מנוחה של ישועה והצלחה מרובה.

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה