עמוד ראשי / אמהות / נו, לא נורא מחר אני אצא…

נו, לא נורא מחר אני אצא…

מאת: מורן אייזנשטיין (פורסם בהורים וילדים גיליון מרץ 2014)

סלפי מורן אייזנשטיין ובנה אריאל

כול יום כשאני קמה ב-6 בבוקר לשלושה גוזלים ערניים ופעילים במיוחד, אני אומרת לעצמי מורן…די! היום אני יוצאת קצת! היום אני חייבת, חייבת להתאוורר…ממלמלת לעצמי אויש איזה כבדה נהייתי. וכך, שבוע אחרי שבוע אני נשארת בבית והולכת לישון כמעט עם אותו הטרנינג שגם לו כבר נמאס לראות אותי בשעה 20:00 בערב.

תוך כדי החלפת קקי (שלושה קקי ליתר דיוק אבל מי סופר?!) לקטנים, אני נכנסת למעין חלום ונזכרת איך הייתי פעם מלאת אנרגיה, נמרצת, רוקדת על ברים בארבע בבוקר לצלילי מוסיקה מזרחית כבדה…אבל מהר מאוד המחשבות האלו הולכות לאיבוד אי שם בראשי ובמקומן אני נהיית סופר אימא לפחות לשעה הקרובה כדי להכין את כולם לגן. אני מכינה לאריאל לאכול, מכינה לתאומים בקבוקים, מלבישה, הם אכלו התלכלכו שוב מלבישה, עשו קקי שוב מחליפה וככה רצה בין כולם…אימא, אריאל קורא לי ומבקש: שימי לי דורה אני רוצה לנוח עוד טיפה. לנוח? מה לנוח אתה בן שנתיים וחצי חבוב.

התאומים רבים היא חוטפת לו את הצעצוע, הוא שזכה באופי רגיש יותר, ישר בוכה.
והבעל? איפה הוא באמת? ישן למעלה…החיים היפים! וככה חולפת לה שעה של ארגוני בוקר ואני מרגישה שלפחות, אבל לפחות כבר 7 בערב! אך לא מאבדת את האמונה לצאת לדייט סוער עם בעלי באיזו מסעדה מגניבה.

לוקחת עוד נשימה עמוקה, זהו כולם בגנים. רצה לחדר כושר, מתקלחת, מנקה את הבית, עושה כביסות (לפחות 4 מכונות) מקפלת, מתלבשת, רצה לפגישה, מסמסת לבעלי שהיום יוצאים ולא איכפת לי מה יהיה, חייבת אוויר בהול, מעלה פוסט לאתר שלי, עונה לשיחות טלפון, מה כבר ארבע? רצה לגנים לאסוף את כולם, שמה את התאומים בבית עם בייביסיטר, לוקחת את אריאלי לגן משחקים, חוזרת הביתה מקלחת את כולם, ארוחת ערב, סיפור, צחוקים…ו..כולם למיטות …אחחחח איפה סופר נני כשצריך אותה?!

התעייפתי, אני עולה לחדר, פותחת את הארון ומסתכלת בייאוש על הבגדים שלי והם מחזירים לי מבט של ייאוש. מנערת איזו שמלה חדשה שקניתי שהאמינה שיום יבוא ואלבש אותה, גם היא מרוב שכיבה בארון הוציאה אבק. מודד, מסתכלת על עצמי במראה ורואה אימא עייפה עם סימנים שחורים מתחת לעיניים, מי ישמע עבדתי בבניין מארבע בבוקר…מורידה את השמלה, נכנסת למיטה שמה את הסידרה הרומנטית האהובה עליי ״סקנדל״ וחושבת לעצמי נו, לא נורא מחר אני אצא…כן בטח!

כעבור חצי שעה בעלי בדרכו הביתה מסמס לי ״אשתי אני בדרך תתכונני הזמנתי לנו מקום במסעדה חדשה״ – מיותר לציין שהוא לא זכה לתשובה…חלומות נעימים אימא : )

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה