עמוד ראשי / אמהות / האישה אותה אני חולם

האישה אותה אני חולם

האישה אותה אני חולםהאישה אותה אני חולם מאת: מאיר גולן

לא ברור לי מה בדיוק לחפש…הרי מישהי צריכה מנגד לחפש אותי כדי למצוא, ואילו ניסיתי לאפיין את מה שהיא צריכה לחפש כדי למצוא אותי, הייתי נחלש עוד בהתחלה.
על המורכבות והשנים, על תחומי העיסוק והמחויבויות, על הפרספקטיבה והאמונות, על התכונות שאיתן באתי לעולם ואלו שליקטתי בדרך, על החזון והשאיפות הגדולות שבי, על החלומות והפנטזיות שלוכדות את המחשבה ולא תמיד ברגעים נוחים, על ההתייחסויות כלפי הסביבה והבריאות ועד לכתיבה שבה – איני מסכים לאף מחסום למנוע מהשורה הבאה והטבעית להיוולד ומתנגד לכל ההפרעות הפוגמות בהשראה…

כשאני מנסה לאפיין את האישה אותה אני חולם…אני מגלה שכל פעם היא אחרת, תלוי בגחמות לאותה העת, לפעמים הם אפיונים אינטלקטואלים כי אני זקוק בנפשי למישור שיחה רווי ידע ועומק, אבל למחרת מוחי מורה לי להתבונן בתיאור מהיר בפרטים מיניים מרחיקי לכת…כי הרי המשיכה לאשת חיי הכרחית…

אבל אני יכול להרגיש את התחושה הזוגית שאני מחפש, את החיבור החברי האנושי שישמור מפני קשיים, את העולם הקטן, הפרטי והמבודד שיהיה שייך רק לשני אנשים בכל היקום כולו.
את המעוף ההדדי לכל חלום, את היכולת לקום כשכואב ולהסתכל לקושי בעיניים בתעוזה.

אני רוצה שהחברה הכי טובה שלי תהיה בטעות אשתי ואם ילדי כי התחננתי.

אז לפני שאני ניגש להקמת הבית, מסכים לקחת אחריות ולהפוך להורה של יצורים חיים וחסרי ישע…
ולפני שאני ממשיך לחפש אותך,
את מסוגלת לאפיין אותי? למצוא אותי?
זה פשוט יקל על המשימה, בכל זאת זה אמור להיות לכל החיים.

בעיני אהבה היא מפגש בטעות של שני אנשים המסוגלים להכיל האחד את השניה וההיפך.

אז כתבתי לך עוד לפני שהגעת,
משהו שימחיש את אותנו ביחד, אולי בסתיו הבא.

חלונות

בשדרה אין סופית של חלונות,
פרצי רוחות המודיעות על בואו המלכותי של החורף, הוא מביא איתו בשורות על חידוש וריגוש פנימי ודוחף לצאת לשדרה, חלונות הראווה
גדושים צעיפים ומעילים זולים, טובים מספיק כדי לשרוד את הקור שבא בכוחניות ורכות יחד.

ענן טעון ואגור מגיע מעל השדרה,
בתנועה איטית ובטוחה הוא מתמקם וממתין שכולם יקנו מטריות מחסה מפניו.
ובעת המדויקת הוא מוזג על השדרה מי ברכה וחידוש.
כהרגל האדם נותרו שוברי המוסכמות
שבחרו להתעלם מעצמתו ונותרו ללא מחסה…רצים אצים ספוגים במי שמיים
כשלגוף קר והנפש מרוגשת משילוב השדרה הישנה ורוחות השינוי.

אני מסתכל מבעד לחלון כמו ענן, מאוהב ברגעי בריאה חדשים, באותו דיוק בו הטבע מתמיד ליצור את הרצון הבא שלו…
שתי כפות ידייך נחות על כתפיי, עומדת מאחורי צמודה לצווארי, משלבת בין ריח החורף לבין ריח גופי, איני רואה אך יודע שאת מחייכת,
מסופקת רפויה ובראשך מחשבה על הערב שיגיע עוד מעט בו ניתן לכל הטבע לעבור ולהרקיד את גופנו
בין סדינים ורוך המגע…

חלון אחרון הוא חלון שדרכו אני רואה את האושר והשלווה שאין ענן או רוח היכולים לשנות ולו במעט.
חלון של שפע אין סופי, כל מבוקשי, כל צרכיי, שאיפותיי והוא מגן עליי מפני כל פגע ומעניק תחושת ביטחון יציבה.
זהו חלון פלאים, עליו הנחתי אדנית ובה כל זרעי תשוקותיי…
החלון לנשמתך.

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה