עמוד ראשי / אמהות / סיפורי לידה - משתפות / סיפור הלידה שלי – הריון בסיכון גבוה

סיפור הלידה שלי – הריון בסיכון גבוה

הגולשת רחלי משתפת לאתר emush על סיפור ההריון והלידהסיפור הלידה וקצת מההריון שלי  – מאת רחלי

שלום לכולם כבר שנה עברה מאז הלידה – וכבר חגגנו לבתי שנה:) חלפה שנה עברתי הריון ולידה, וניראה כי רק אתמול הייתי בחדר לידה. את בתי הראשונה ילדתי בגיל 29. הכול התחיל בנסיונות, בדיקות ביוץ, התייעצות עם רופא וכו'. נראה כי ההריון עובר בסדר, עד השבוע ה-32-33 בערך בהארכת מישקל ראשונה. שם נילחצתי, ממש הרגשתי שעוד רגע אני משתגעת…הארכת המשקל הייתה קטנה לעומת השבוע. האבחנה: האטה במישקל העובר. המינוח המקצועי ניקרא: IUGR -האטה בקצב הגדילה. כולי נלחצתי.  הריון ראשון – מה הרופא רוצה? קיבלתי ישירות הפנייה לבית חולים -ומאותו רגע הייתי מסופחת ל הריון בסיכון גבוה! אמרתי מה הוא רוצה ממני עכשיו להתאשפז..זה היה סיוט ! ביליתי המון בבית חולים ..אישפזו אותי כמובן יומיים לבדיקות ואח"כ חזרתי הביתה לשיגרה. (אחרי החלטת הבית חולים שאשאר לאישפוז יום ולהמשך מעקב עם הרבה תפילות שההריון היה תקין!). אושפזתי שוב בשבוע 36  לכמה ימים ושוב חזרה הביתה. ובשבוע ה- 37  כנ"ל. בשבוע 38 החליטו לעשות לי זירוז ואיתחול לידה. נישארתי לשבת. כול מהלך השבת ניסו לזרז אותי שמו לי בלון (אמברי) .

הרגשתי שעוד רגע אני מורטת עצביים – הבלון עשה לי כאבים רצינים בצוואר הרחם והרבה דימומים! ועוד אמרו לי ללכת איתו ולישון איתו. ואני ? הולכת כמו מטומטמת בכול בית החולים ומסביב לו ובוכה מכאב! אבל מה? "הפלא"  הזה לא עזר. לא פתיחה ולא "נעליים". אחר כך עוד בלון בעודי צועקת על הרופאים…שיפסיקו! וכמובן ללא פתיחה. במוצ"ש החליטו להעביר אותי לחדר צירים עם זירוז. ישבתי לסבול עד פתיחה של 3 ואחר כך הועברתי לחדר לידה שם הזריקו לי אפידורל. כולי מפוחדת ומחכה לפתיחה שעות על גבי שעות. אחר כך הובילו אותי ללידה ושם חיכו שיפוג האפידורל ואז 2 מיילדות ניסו לעזור לי אמרו לי תעשי מה שנגיד לך-ואני מהדהדת כןן…כולי מזיעה שיא הקיץ-יוליי תהרגוו אותייי! ומיתחננת רק לכמה טיפות מים…עוד לא הספקתי לנשום והנה מגיע לו  ציר. כול 2 שניות לחצתי אך כלום…

אמרתי דיי אני רוצה ניתוח..!-תעזבו אותי! לאחר מיכן אחרי שעות! ומלא נסיונות,  2 המיילדות עזרו לי בפעם האחרונה! וכך באה בתי בכורתי  קטנטנה. פאפוסה(2.300)למחרת ביום ראשון. גדלה לה על אחוזון מישלה! ביזע דמעות ועבודה קשה.  לראות את השנים הראשונות לחייהם הם חוויה מדהימה ואושר שאיין כמותו. אפילו שהלידה הייתה סיוט! לא האמנתי שאעבור אותה  בשארית כוחותיי..

על הכותב Emush - אמהות ולייף סטייל - מורן אייזנשטיין

Related Posts

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה