עמוד ראשי / אמהות / הריון משתפות – סיפורה הנוגע ללב של א'

הריון משתפות – סיפורה הנוגע ללב של א'

הריון משתפותהיי מורן, שמי א' ורציתי לשתף אותך בחוויה קשה שעברתי לפני שנה וחצי. אני נשואה כבר 9 וחצי שנים ועדיין אין לי ילדים. עברתי טיפולי פוריות ivf/iui, את כל הבדיקות האפשריות שקיימות בערך ולא אובחן מדוע אני לא נקלטת. לפי חוות דעת הרופאים ובהתאם לנתונים אני מסוגלת להיקלט בהריון טבעי אבל הנס עדיין לא קרה…

לפני שנה וחצי עברתי טיפול ונקלט הריון תאומים בן ובת – כל חלומי התגשם…עברתי את התהליך בהתרגשות מרובה, זו הייתה תקופה מהממת…אבל בשבוע 22 הגעתי לבי׳ח כשאני סובלת מכאב ומעט דימום – כמובן שהיה לי פרופ׳ פרטי שליווה אותי אך הוא לא טרח להגיע ולבדוק אותי – הכל היה טלפוני…אני לא אפרט לך אך בתמצות זו הייתה ״רשלנות רפואית״. שלחו אותי הביתה עפ"י בקשתו של הרופא כשאני בעצם סוחבת צירים לילה שלם מבלי לדעת שהסוף מגיע בבוקר.

הגיע הבוקר ואני כולי מדממת, טסנו לבית חולים כמובן שהאדישות שם לא גרמה לי לשלווה אבל משהו פנימי אמר לי ולבעלי עד כאן אין לכם שליטה תרפו…נכנסתי לרופאה לבדיקה והיא אומרת לנו תקשיבו חמודים אני מכינה את חדר הלידה, את עם פתיחה של 8…שאלתי אותה "אנחנו נאבד את ההריון?"…ברור היא אומרת…התחלתי לבכות, בעלי היה בשוק בעודי צועקת אבל אני לא יודעת ללדת, תנתחו אותי אני מתחננת שלא יקרה לי כלום…בבקשה תכינו אותי ללידה…והרופא החצוף נכנס ואומר לי חבל שלא הקשבת לי, היית נשארת את הלילה בבית חולים ולא הולכת הביתה…אז אמרתי לו אני לא יורדת לרמה הזו אני מבקשת שתכבד אותי ותצא החוצה תודה לך על הכל…

ואז הכינו אותי ללידה והסבירו לי על התהליך, ובעלי חיזק אותי ואמר יהיה בסדר. כל ההיריון חלמתי לחבק אותם – איך, איך אני אפרד מהם? הכינו אותי בכך שהם יבכו כי ילדתי אותם כשהם בחיים…הלידה הראשונה הגיעה ואחרי חצי שעה ילדתי את הבת, הצלחתי לראות רק את הראש מרחוק כי אמרו לי שעדיף שלא אראה אותם. נפרדתי מהם בגבורה ואמרתי לעצמי בחדר הלידה "אלוקים אני שולחת לך באהבה גדולה את המתנה הענקית שנתת לי ואני מודה לך על הזכות שגרמת לי להרגיש אמא לחמישה חודשים, אני בטוחה שתעזור לי לקום מהמצב הזה…אבל אני מבקשת שלא תיקח ממני את השמחה והשפיות שבלעדיהם אני לא אשרוד"…כל אותו שבוע, לאחר שיצאתי מחדר הלידה הרגשתי שאנשים באים לנחם אותי ואני נותנת להם את הכוח והם יוצאים מחוזקים.

היום אני עוברת תקופה קשה, עדיין לא הצלחתי להיכנס להריון וכל הסיפור עולה לי כל הזמן…אני יודעת שאני חזקה אבל קשה לי מאד…אני רוצה כוח להתמודד אבל אין לי…למזלי יש לי בעל מדהים!!!! תומך אוהב באמת…אבל קשה לי כי כרגע הרופא רוצה שאני ארד במשקל כדי להמשיך טיפול, ואני עושה מאמץ…זה תהליך קשה כי חילוף החומרים שלי איטי… בקיצור עוברת תקופה מעצבנת כזאת שכבר לא בא לי לשתף אף אחד או לבכות, ויצא לי לקרוא כתבה שעשית על לאה שנירר וזה נתן לי קצת כוח להאמין שיש ניסים והרגשתי צורך לשתף אותך בסיפור המאד אישי שלי…

תגובה אחת

  1. שלום לך א׳ הסיפור שלך ריגש אותי עד דמעות..אני רוצה לנסות לעזור לך..יש לי סבתא שתהיה בריאה עד 120 שעזרה לעשרות נשים להיכנס להריון נשים שלא יכלו להיכנס להריון במשך שנים על גבי שנים..יש לה את הסוד שלה היא לא לוקחת כסף זה מצווה..בבקשה תיצרי איתי קשר או בפייסבוק או במייל..תהיי חזקה ואל תאבדי את האמונה !

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה