עמוד ראשי / אופנה וטיפוח / זו לא אני – זו הגנטיקה שלי!

זו לא אני – זו הגנטיקה שלי!

זו לא אני – זו הגנטיקה שלי !

השבוע, אני רוצה לשתף אתכם בחלום שחלמתי. בחלומי אני חוזרת למקום מוכר ואהוב בו אני מרגישה שייכת – גן החיות !!! סתם… הקניון. בחלומי יש לי כרטיס אשראי עם תקציב שלא נגמר (רצוי של האוליגרך המסתורי של ניקול ריאדמן) ואני קונה ועושה כול מה שעולה על רוחי. וכמו שאימא שלי שתהיה בריאה אומרת: "שאיפה שלא ישימו אותי, גם אם זה סוף העולם – מקום כזה שאין מצב שתמצאו מה לקנות בו, תסמכו על מורני שהיא תמצא "…ברור…

שופינג – זו אחת מהתכונות הנדירות שאלוהים בירך את האישה, וכמו שהרבנית שלי אומרת "זה בסדר לקנות ולהתפנק, ככה זה צריך להיות ובגלל זה אנחנו נשים" . חייבת לציין, שכשאני מחליטה לצאת לשופניג אין קניינית טובה ממני, וזה אפילו גובל בכפייתיות. מודה, מודה אני כמו ילדה קטנה שעיניה נוצצות לנוכח שופינג מטורף.
אני מסתובבת בחנות כמו ילדה שהגיעה לחנות ממתקים של עמי ותמי רק בלי המכשפה והכול נראה לי צבעוני, טעים ומתוק. אין כמו התחושה לקנות משהו חדש, זה תמיד נראה יפה יותר עוד לפני הכביסה ועם הריח הזה של הרגע יצא מהתנור…

אך אם יש משהו ששנוא עלי, ואני מאמינה שעל רוב בנות עמי, זו הסיטואציה שאני מודדת משהו וזה נראה עלי זוועה, והמוכרת משקרת לי בפנים ואומרת: "תשמעי פעם ראשונה שאני רואה שהג'ינס הזה מונח על מישהי בצורה כזאת."
תעשי לי טובה אני חודש אחרי לידה, מה אני לא רואה את עצמי במראה ? הכול יוצא לי מהצדדים, נפוחה, מידה 27 כבר בטח לא עולה עלי (עדיין), ועוד שנייה אני מתפוצצת עליך עם כול ההורמונים שלי!!!זה ישר עושה לי חשק להתחפף מהחנות..ויפה דקה אחת קודם!

נכון גם יש את הקטע הזה שאת נכנסת לחנות, נגיד נעליים, ורואה נעל מהממת שאין דברים כאלו.. ומבקשת למדוד… ופתאום את קולטת שמישהי לידך מודדת את אותה הנעל. "מכול הלא יודעת כמה זוגות נעליים, היא בחרה דווקא את הנעל שאני רוצה אותה ועוד מידה אחרונה?" ואז ממש כמו בפרסומת "הקרב על המילקי", את נכנסת למלחמה פנימית עם עצמך "עד שמצאתי את מה שאני אוהבת", "אני חייבת את הנעל הזאת"," וזה בדיוק העקב שאני אוהבת", "והיא תבוא לי טוב עם השמלה השחורה שקניתי חנות ליד". עכשיו, זאת שגם מודדת את הנעל קולטת שגם את עם אותה הנעל, והיא כמובן, רוצה אותה יותר.

כמובן שבאותו הרגע הפעלתי את כול תאי אלברט אייזנשטיין במוח שלי (לפעמים יש כמה כאלו) וחשבתי על אסטרטגיה שתהיה מושלמת כדי להביא אותה בהפוכה שירד לה מהנעל. אז אמרתי למוכרת, יותר נכון צעקתי: "הנעל ממש יפה, אבל בדיוק הרגע ראיתי עוד שתי בחורות עוברות איתה, ואני לא אוהבת שכול העולם נועל את אותה נעל. אני רוצה להרגיש מיוחדת. אז אני אוותר, תני אותה לבחורה המקסימה פה לידי שמודדת ".
האסטרטגיה עבדה. מה אתם חושבים שהיא לקחה את הנעל? ברגע שאני ויתרתי, הנעל כבר לא נראתה לה כ"כ אטרקטיבית. הרי אין דבר יותר מבאס להגיע לאירוע, שלוקח לך שעתיים להתכונן אליו, וחמש שעות לבחור את הנעל או השמלה, ולגלות שעוד בחורה לובשת בדיוק את אותה שמלה כמו שלך – ושעליה היא נראית הרבה יותר טוב.

דבר נוסף אהוב עליי ועל עוד איזה אישה או שתיים בעולם זה מותגים. אבל מה לעשות שלא תמיד יש כסף לקנות מותגים יוקרתיים…לפני 5 שנים קרה לי סיפור משעשע שקשור למותגים… אז מקרה שהיה, כך היה. יום בהיר אחד נסעתי לירושלים עם ידידי אילון בן יוסף וראינו חנות מהממת של מותגים אך – חיקויים. נכנסתי ואמרתי לעצמי: "טוב ירושלים מי מכיר אותי פה אקנה לי תיק חיקוי". מצאתי תיק מהמם של "גוצי" ובאותו לילה אפילו ישנתי לצידו. למחרת התעוררתי בבוקר והתיק לצידי מחייך אלי. עשיתי לי קפה וחייכתי אליו חזרה. ואז פתחתי עיתון של סופשבוע והיה אייטם שאומר כך "מורן אייזנשטיין המהממת (טוב, מהממת לא היה כתוב) נראתה בחנות החיקויים בירושלים…" באותו הרגע חשכו עיניי, עולמי חרב עלי. איך אוכל לצאת עם התיק חיקוי שלי מהבית? כולם יצביעו עליו וממש כמו ילד לא מקובל יגידו לו "אתה תיק חיקוי". מאז, התיק ואני לא ממש חברים אבל הוא מאוד נוח לחתולים שלי בסלסלה.

ולמה אני מספרת לכם את כול זה אתם שואלים? מה הפואנטה ….השבוע כשפתחתי עיתון ראיתי שגילו גן של כפייתיות… אז חשבתי איך זה מתחבר אלי הגן הזה….ומה אצלי באופי הוא כפייתי ומצאתי : שופינג !

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה