עמוד ראשי / אמהות / אימהות משתפות / חינוך ביתי לילך סטייל

חינוך ביתי לילך סטייל

חינוך ביתילצאת מהמסגרת – חינוך ביתי לילך סטייל – מאת – לילך כרמון

"מה היא לא בגן? היא צריכה כבר חברה בגיל שנתיים ולא להיות צמודה לך לסינר…היא מפסידה שהיא לא בגן, גן זה מפתח, היא לא תהיה עצמאית, יהיה לה מאד קשה אח"כ, תהיה לה הסתגלות קשה, אולי תשלחי אותה לפנימייה צבאית שהיא תגשר על הפערים?" אמרה לי זרה מוחלטת ברחוב, אחח מדינת ישראל.

בעוד ברוב מדינות אירופה המפותחות לא נהוג לשלוח למסגרת עד גיל מאוחר או רק למסגרת חלקית, הישראלי הממוצע בזמננו מאמין בחירוף נפש שמקסימום לאחר שלושה חודשים יש להשאיר את התינוקת הרכה עם מטפלת, או לשלוח אותה לגן ושלוש ארבע לעבודה. להישאר עם הילדה בבית רחמנא ליצלן איזה רעיון משונה, מה תעשי איתה? את בסה"כ אמא שלה וגם היו לך כבר שלושה חודשים של חופשת לידה מאד מהנה (אני אגב, ארבעה חודשים אחרי הלידה עוד לא ידעתי איך קוראים לי, איך קוראים לילדה ואיך עומדים על הרגלים) אז יאללה תשחררי.

ווואלה שחררתי, מגיל 9 חודשים במשפחתון ועד גיל שנתיים בגן. עד שביום בהיר אחד נוצר מצב שלא הייתה מסגרת ופתאום בלי שום אג'נדה ותפיסה אידיאולוגית מעמיקה לגבי חינוך ביתי, מצאתי את עצמי בבית עם ילדה בת שנתיים מדברת, הולכת, דעתנית ופעילה ולא תינוק שישן כל היום. בהתחלה קצת נבהלתי, מה אני אעשה איתה כל יום? בסופי שבוע אנחנו שוברים את הראש בלתכנן פעילויות שיעבירו את הזמן, איך אני אעביר איתה שנה שלמה? ומה בעניין החברה שכולם טוענים שהיא כל כך צריכה בגיל שנתיים? הרי היו לה כאלה חברים טובים בגן, הם היו חוטפים כל כך יפה אחד לשני צעצועים ונפגשים לקפה בערב, שאני אמנע ממנה את כל היופי הזה? איך היא תלמד על החגים כמו שהם לומדים עכשיו הרי אין לי את היכולת לשים לה דיסק עם שירי חג, אין לי אפילו רדיו דיסק ואני לא בטוחה שזה עוד קיים, זה לא עבר מהעולם יחד עם הפטיפון והמיני דיסק? ולהדפיס לה דף צביעה בנושא מהאינטרנט נשמע לי כמו משימה בלתי אפשרית, מה יהיה? איך היא תתקבל ללימודים גבוהים עם כל החור בהשכלה שייווצר לה? והכול בגלל שהוצאנו אותה מהגן.

ומה איתי? מתי אני אנשום? מתי אני אעשה שחי וגבות? ומה עם הבית? מתי ננקה ונבשל, הילדה תהיה צמודה אלי כל היום ואני לא הטיפוס האופייני של החינוך הביתי, אני לא אמא אדמה ולא גננת, אני עורכת דין פלילית, מה לי ולכל זה? אני אוהבת מותגים ולא יד שניה, אני מתגעגעת לתל אביב העיר הגדולה ולא לכפר, אני אוכלת זבל ולא אורגני, אני מאמינה גדולה במוצצים שמעבירים את הילד למצב השתק ולא מוצאת בהם שום פסול, אני בקושי הסתדרתי עם מנשא בייבי ביורן, אני לא סובלת מנשאי קשירה אני לא מסוגלת לקשור אותם ואני ממש גרועה במלאכת יד ויצירה.

מצד שני הילדה שלי גמולה מחיתולים מגיל כלום, אנחנו מטיילים הרבה בטבע ולא בקניון, לא מאמינים גדולים בצפייה פסיבית של ילדים בטלוויזיה, מחשב או אייפד, קוראים הרבה ספרים, אולי בכל זאת יש פה משהו?

מיד ניגשתי להכין תכנית פעולה כי כמו שכבר הבנתם טיפוס זורם אני לא. בניתי לוח זמנים לכל השבוע וזה מאד הרגיע אותי וגם את רגשות האשמה שלי לגבי זה שהוצאנו את הילדה מהגן, בערבים הדפסתי יצירות מהאינטרנט, גזרתי עקום והדבקתי עם גושי דבק על בריסטול (ועכשיו אני מבינה את הגננות והמורות שמתלוננות שלא משלמים להן על שעות נוספות של הכנות בבית) ובבקרים רצתי עם הילדה מפעילות לפעילות. את השבוע הראשון סיימנו אני והיא מיובשות, מותשות, ועם מכת חום.

לאט לאט למדתי גם אני קצת אבל ממש קצת לזרום. לא צריך למלא את כל הימים בפעילויות מתישות מחוץ לבית, אפשר גם להישאר קצת בבית ולשחק סתם, אם לא הכנתי יצירה יום קודם לא קרה כלום, גם בני דודים זו חברה מצוינת לילדה היא מתקשרת איתם הרבה יותר טוב מכל חבר שהיה לה בגן וגם סתם משפחה או חברים עם ילדים ובלי הם חברה מספקת, אני גדלתי בבית עד גיל שלוש ועוד הרבה ילידי שנות השמונים ותראו לא נגרם לי שום נזק אני רק כותבת שטויות באינטרנט.

יצירות ומלאכת יד אנחנו עושות בכמות כפולה והרבה יותר מושקעת מהגן, על החגים היא לומדת איתי בבית בצורה הרבה יותר מעמיקה ולראיה גם אצלכם בבית לקראת פסח משחקים במשחק הדמיון "הלכתי לבער חמץ תכף אשוב"? אנרגיה אנחנו מוציאות מחוץ לבית הרבה יותר מיציאה של חצי שעה לחצר הגן, אנחנו מנביטות עדשים וקטניות, מצאנו חלזונות ליד הבית, קוטפות פרחים ועלים, מבשלות ואופות ביחד, מכירות את כל גני השעשועים באזור וגם לא באזור, למדנו לענות לכל הנודניקים שמפריע להם מאד שהילדה לא בגן והילדה כמו בכל הקלישאות פשוט פורחת, מאושרת, ומתפתחת.

ומה איתי אתם שואלים? אני חזרתי לטרנינג כתמי אקונומיקה, וכשהילדה ישנה צהרים אני מספיקה הרבה דברים בבית, הבעל מנסה לפנות לי יותר זמן פנוי לעצמי בסופי שבוע ובתמורה אני מפנה לו זמן באמצע השבוע לפלייסטיישן כשאני נרדמת בשמונה בערב על הספה מעייפות, הסבתא גם עוזרת, ובשתיים בלילה אני כותבת לכם את זה בזמן שמתבשל לי על הגז אדממה וקלחי תירס אורגני.

תגובה אחת

  1. כל הכבוד!!!!!גם אני כמוך.

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה