עמוד ראשי / אמהות / אימהות משתפות / מה ילד שלישי? השתגעתם???

מה ילד שלישי? השתגעתם???

ילד שלישימה ילד שלישי? השתגעתם!!!!?? מאת: אימוש סיגל…חפשו בפייסבוק

אצל רוב המכרים שלי תכנון משפחה היה פחות או יותר זהה, שני ילדים בפער שנים קטן יחסית עד שלוש שנים בערך ואז יש המתנה מסויימת ואז מגיע השלישי ולאמיצים מבינינו הגיע גם הרביעי והחמישי, פשוט גאה בהם!! הילד הראשון הוא ההתנסות של כולם כמובן, הכל חדש, שואלים את כל השאלות ומטעמים שונים כמו: לגדל שני ילדים יחד, ילד אחד זה קל ולכן ממש יש חשק לשני וכו'. מגיע גם הילד השני.

כמובן לאחר הילד השני מבינים את רעיון המשפחה, שני ילדים זו כבר משפחה קטנה, זו כבר הערכות ותכנון בכל יציאה, חג, התארגנות בבית וכדומה.
מאחר והחלטנו שכדאי לגדל שניים יחד, אז אנחנו כבר עמוק בטיטולים, דייסה וכו', שכחנו איך זה "לדפוק הופעה" ולצאת כי יש סדרי עדיפויות, שלא נדבר על החורף, אחד מדביק את השני והבית במשך כל עונת החורף עם אדים קרים וריח אקליפטוס באוויר, השתייה המבוקשת היא תה צמחים עם דבש ומה לא.

עוברים את שלוש השנים הקשות והם קצת גדלים ומדברים איתכם על ילד שלישי ואני רק רוצה לשמוע את השקט, משהו שכבר ממזמן שכחנו איך הוא נשמע ולכן מחכים ומחכים ומחכים….

הגדול עולה לכיתה א' והשני בגן, פתאום יש אחר הצהריים שלשניהם חוגים ואני מגלה שעת חופש לקרוא ספר….אז למה לחשוב על עוד פעם טיטולים וכאלה, נכון יגיעו אלה ויאמרו לי שאת חייבת לחשוב על עצמך ולא משנה מה – תמצאי את הזמן הזה לעצמך, אוקיי!! מילא הריון ולידה אבל ברור התקופה הראשונה עד שהילד הופך לאיש קטן…נחכה קצת…ונחכה עוד…וגם השני עולה לא' ואנחנו מתבגרים והשעון מתקתק, כמובן כאן נכנסת החברה והמשפחה להלחיץ…."חבל אין כמו ילד שלישי"

אני מסתכלת על הסביבה ובודקת סטטיסטית כמה ילדים במשפחה, אני עוברת עם האוטו ליד הגינה, משהו שכבר לא מדבר לילדים שלי ורואה שם את האימהות רודפות אחרי הזאטוטים ופשוט נקרעת בין הרצון לילד נוסף לפחד מכל מה שקשור לתינוק, חוץ מזה שלושה ילדים זה רכב מלא!
אחרי התלבטויות רבות ויחסית לכך שהשניים כבר גדולים במיוחד 10 ו- 8 אני מחליטה הריון שלישי. ההריון הוא ממש לא אותו הריון, הוא כייפי לגמרי במיוחד שהגדולים כבר יודעים בדיוק מה הולך לקרות, ההכנות לקראת הלידה מדהימות במיוחד, ההתרגשות כפולה ומכופלת, זו לא רק אני בתור אמא בהתרגשות, כל הבית בשיא ההתרגשות, עוזרים בהכנה לקראת בואה של עובריתי…

המעברים חדים, התינוקת בבית, כולם עוזרים, כולם תומכים, הכי כייף לי בתור אמא מקבלת פינוק מכולם, ארוחת בוקר למיטה, בצהריים מגש פירות טריים חתוכים ואני מניקה בהנאה מושלמת. גם כאן שיתוף פעולה עם הטיפול, מקלחת נעשית כל פעם עם מישהו אחר, אילו רק יכלה התינוקת המדהימה לדבר ולספר עד כמה היא נהנית…או לא? לא נראה לי.

וכמו שהשניים גדולים, כך גם ההשפעה, התינוקת גדלה שומעת וקולטת את השפה, בין היתר היא קולטת גם דברים שלא צריכה לשמוע כלל ובגיל שנתיים היא ממש איש קטן אשר מנהל שיחה ויודע בדיוק מה הוא רוצה. פתאום אני שומעת: "אני אפרק אותך" קודם כל מגיע החיוך הקטן הזה, רק לפני שניה נולדת….ואחר כך האיסור המוחלט לומר דברים כאלה, הקטנה ממשיכה, גם היא אמרה לי ופתאום אני בתוך ויכוח עם אפרוחית בת שנתיים שמקבלת כל מה שהיא רוצה כי היא הפיצית, איך אני עוצרת אותה? אז אני עוברת לגדולים, מסבירה להם שהיא בגיל של קליטה מהירה וחשוב מאוד שלא ידברו בצורה כזו גם בניהם הרי אין לה מאיפה לשמוע את זה חוץ מהמריבות שלהם ושהם יסבירו לה שזה לא יפה לומר דבר כזה. כמו שהיא שמעה את זה מהם, כך היא תשמע שאסור לומר זאת.

יום למחרת, הרי אי אפשר בלי, הגדולים שוב מתווכחים ביניהם והמשפט יוצא מאחד מהם שוב: "אני אפרק אותך" בשניות מגיעה האפרוחית ובקול כועס "סור סוכן פרק אותך" וזה פשוט לאכול את המנהלת הקטנה הזו שהשתלטה על הבית, הילדה השלישית שעשתה מהפך בחיי ובחיי משפחתי מזל שלא ויתרתי!!!!

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה