עמוד ראשי / אמהות / סיפורי לידה - משתפות / על לידה ראשונה? גם אחרי 40 שנה זוכרים את הלידה הראשונה

על לידה ראשונה? גם אחרי 40 שנה זוכרים את הלידה הראשונה

שרה אייזנשטיין משתפת לאתר emush גם אחרי 40 שנה זוכרים את הלידה הראשונה מאת שרה אייזנשטיין 

כמה שלא נהיה מבוגרות, עדיין, כשעולה שיחה על לידות מיד כול אחת ואחת תספר איך זה היה אצלה. גם אם עברו 40 שנה. נו אז אם כבר העלתי את הנושא, אז אומר לכן רק שכול החיים זוכרים את ה לידה הראשונה. בעיקר אם היא היתה טראומתית. הכאב עצמו נשכח, עוצמת הכאב נשכחת, נשאר רק הזכרון עד כמה זה היה כואב. 4 ילדים ילדתי. עד היום אני לא מבינה איך עשיתי את זה אחרי הטראומה של ה לידה הראשונה. או שזה הרצון לילד נוסף או איזה בורג שמסובב לנו ההוא מלמעלה – הגורם לנו לחזור שוב ושוב לחדר לידה. היום יש מודעות גדולה יותר בקשר ללידה. יש הכנה ללידה .יש דולה, יש אינטרנט שמאפשר להתעדכן בכול דבר. בעבר היו כמה ספרים בסיסיים. אך את האמת חשבתי שהלכתי ללידה כמו סלע בטוח ובדיעבד טמבלית גמורה .שמעתי שנשים בלידה צורחות וצועקות. חשבתי לעצמי, הן פשוט פרימטיביות לא קראו ולא יודעות. אני קראתי כול ספר שהיה אז בנמצא, כדי להגיע כמה שיותר מוכנה ללידה. באותה תקופה גרתי בקרית שמונה, בתקופה שהתחילו ליפול הקטיושות הראשונות. כיוון שבית היולדות שכן בצריף שוודי, הוחלט להעביר את חדר הלידה לאחד מהחדרים בקופת חולים.

חשבו שזה יותר בטיחותי. (זו גם חוויה בפני עצמה לאחר לידה, לצאת לשירותים שהיו משותפים לכול החולים שהגיעו לקופת חולים, ולעבור דרכם בחלוק כשכולם מביטים בך). הגעתי לחדר לידה, לידה ראשונה בלילה כשמתחת לבית השחי שלי, הספרים. ילדה בת 20 שלא יודעת כלום. היום אימהות תומכות בבנות שלהן. מספרות על החוויות שלהן. אימא שלי לא סיפרה לי כלום. המיילדות בחדר לידה, אחת צעירה ואחת מבוגרת הסתכלו עליי וציחקקו. תראו אותה שמעתי את המבוגרת אומרת, חכמה גדולה, נראה אותה עוד מעט. מה להגיד לכן שנאתי אותה באותו רגע. אבל היא צדקה. כי כול מה שקראתי נשכח וכול הנשימות פרחו ממני. נשארתי אני הצועקת והמתחננת שזה יעבור ולמה כול השקר הזה שקראתי בספרים? מי הוא זה שכותב את כול הזבל הזה? איזה גבר ? שלא עבר אף פעם לידה. איך הוא נותן עצות? צריך להעמיד אותו לדין על כול השקרים. הוא הוליך אותי שולל. הלידה לא התקדמה. הילדה היתה גדולה. הרופא שהגיע התיישב לי על הבטן כדי לדחוף והוא היה שמן שלא נדע. בסופו של דבר נולדה ביתי במשקל של 4,250 ק״ג. אבל איזה פלא, איזה נס ברגע אחד לאחר שהילד יוצא את אדם אחר. כאילו לא עברת לפני רגע את הסיוט של החיים שלך. להזכיר לכן שאפידורל לא היה אז. אולי בתל אביב, אבל לא בקרית שמונה. דבר אחד רק ביקשתי אחרי לידה – תביאו לי תותים! לידה ראשונה זוכרים, לא משנה כמה שנים עברו…

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה