לילה ראשון אחרי לידה לבד עם התינוק

לילה הראשון אחרי לידה לבד עם התינוק – מאת חי ברנס  

יומיים אחרי שבני הבכור נולד הגעתי הביתה. הלילה הזה עומד להיות לילה ראשון אחרי לידה לבד עם התינוק. הסבתות והדודות בבית וכולם סביב התינוק. הוא רק זז וכולם רצים לראות מה קורה. הוא רק משמיע קול וכולם מנסים לפרש למה הוא התכוון. אבל אז מגיע הערב ולאט לאט הבית מתרוקן עד שלפתע נותרנו לבד בעלי ואני והתינוק הקטן.

אני מרגישה שהחשש והפחד משתלטים עליי, אבל אני לא רוצה להפגין חולשה ליד הבעל. אני נכנסת לאמבטיה לשטוף פנים ופתאום הדמעות מציפות אותי. הבכי מתגבר ומתגבר ואני רוצה להשאר בחדר האמבטיה עד שארגע. אבל צלצול בדלת מאלץ אותי לצאת. "חברות שלך" צועק בעלי שזוכר שנכנסתי נורמלית לחדר האמבטיה והינה אני יוצאת כולי בוכה. החברות מסתכלות עליי ועליו והוא לא מבין. "לפני רגע הכל היה בסדר. אני לא מבין מה קרה לה" הוא מנסה להסביר.

למזלי אחת החברות היא אמא לארבעה, וישר היא קולטת מה הבעיה. "תרגע" היא מצווה על בעלי. ההורמונים מציפים אותה. נשארתם לבד והיא נכנסה ללחץ. במשך שעה היא ישבה והסבירה לי שאני אשמע אם התינוק יבכה, שאני לא אשקע בשינה עמוקה והתינוק יבכה ללא מענה, כי פשוט ככה זה. האמא מתעוררת מיד. הן לא עזבו אותי עד שנרגעתי. וככה עבר לילה ראשון שלי אחרי לידה בבית עם התינוק. באמת התעוררתי עם כל ציוץ של הקטנצ'יק.