עמוד ראשי / אמהות / נגעת לי בלב, עשי בו כרצונך

נגעת לי בלב, עשי בו כרצונך

היא באיזור הלבהיא באזור הלב – מאת מאיר גולן

היא נוגעת בכל דרך אפשרית ואני לא מתנגד אבל נמנע מלהחזיר חזרה. לא ידעתי מה בפנים, ידעתי שמבחוץ היא נראית מלאך, אלה, בעל חיים משורטט עם הבעה תמימה וצמאה לריגושי החיים. היא תופסת אותי מוכן תמיד, מתעלה על האינסטינקטים ומחליט שהכבוד העצמי מחזק את הסקרנות יותר מאשר היצר שמחרפן אותי. היא מגרה בי כל פיסה עצבית וגולשת על כל הרגשות שלי.

אין דרכים רבות בעברי בהן הייתי צריך להיות רגוע בזמן שכל המערכות שלי דרוכות ומפוקסות רק בה. אסור לעשות כלום, רק לדבר, מעט להסתכל והרבה להתאפק. האיפוק חוזר איתי לחדר ואין יכולת לפרוק, אבל במחשבה הכל כבר קרה…קראתי לה, הסתכלתי לה לתוך הנשמה, נגעתי בפניה ונישקתי את הלב שלה דרך השפתיים החושניות שאין דופי בריגוש שלי מהן אם הן סגורות בזמן ריכוז והקשבה או מפגינות חיוך ראווה שובר שבויים. בדמיון כבר החזקנו ידיים כ״כ חזק שיכולתי להרגיש את כף ידה שלא מרשה להרפות אחיזה. נגעת לי בלב, עשי בו כרצונך…

בנקודה הזו כבר אין לי באמת יכולת לבחור להרפות מהמחשבות עלייך, הן פשוט מלאות בך, בקפה של הבוקר, במאמץ של הצהריים ובעייפות שבערב. ניסיתי…ניסיתי להגדיר למוח ״שחרר ואל תלך אל הלא נודע״ ומיד הוא עונה לי – ״לא ידעת ולא תדע אושר כמו איתה״.

היא מסתכלת עליי בהערכה ומחפשת לערער בשובבות את השלווה שלי, היא מחזיקה שרביט ומורה לרגע להיות מביך וחם, חושני ומאופק…כאילו אומרת נגעת בי חזק בלב…גע בי!! גע בי בכל חלקת עור בגופי המפוסל!!! היא אמרה זאת בכל דרך אפשרית למעט במילים. אילו ידעת מה מתחולל בתוכי כשאת לידי?! אני פחות ממה שאת חושבת, אני יותר נראה מאשר קיים, אני מובך מהחיזוקים שלך, מהמבט הבוחן שלך, אני מתקשה להישאר מרוכז בניהול המתרחש סביבך אלא רואה רק אותך, רק את העיניים שלך עמוק בפנים…העומק שבך, השובבות והקסם שהבורא החליט לתת לך. לך!!

יש בי הצורך להגיע כבר, יש לי את כל התשובות…כמעט. ואת? את לוקחת אותי איתך כשאת הולכת ממני? אני מופיע בראשך ברגעים לא טריוויאלים? בקפה של הבוקר??
עוד סופ״ש עובר, הפעם אפילו ללא תקשורת קטנה, הרגע הזה היה נראה כמו מרחק עצום ומי יודע מה יקרה בו…איך ריקנות עוטפת את המחשבות קדימה, משהו חזק בתוכי מזכיר לי שאת איתי, מרגישה געגוע כבר ביום האחרון לפני החופש. לא מסוגל לחשב מתי ואיך אני אזכה להיות קרוב מספיק כדי שתדעי את כל זה אבל יודע שזה יקרה. מרגיש רגשות עצומים מכל מחשבה עלייך, את מופלאה, את מורכבת מכל הדברים שאני אוהב להרגיש קרובים אליי. החיוך, המבוכה והכבוד למבוגרים, הצניעות מול ההבנה וההערכה העצמית, השובבות שלוקחת אותי לטיולים קצרים אבל מענגים, ההסתכלות לעומק העולם והחוקרת שבך שיוצרים ערנות ודחף לדעת הכל מהכל וללא מעצורים, השאלות שאת יורה לעברי שמעידות לי על התעניינותך באדם שאני, האדיבות ואהבת האדם האבסולוטית, התשוקה והמיניות שמוחזקות באיפוק ושליטה בתוכך אך מקבלות ביטוי מחשבתי בלתי פוסק ומפעם לפעם נשפכות על דף במילים פרועות ללא רסן כי הרי שם מותר הכל…היופי והפשטות, המבט והמחמאות שאת מרעיפה עליי, את לא מודעת אבל את נמצאת תמיד לידי, אני נכנס את איתי, אני יוצא את איתי וכשאני בדרך הביתה אני תמיד חושב על הפעם הבאה שנתראה ומבקש שזה יקרה בקרוב…

חיבור חזק, הבנה, חיזוק, משיכה מינית עצומה מהמוכר והעונג מלהסתכל עלייך הם רק חלק ממכלול אדיר של מרכיבים אשר גורמים לי לכתוב בסתר כי זו היא דרכי היחידה להביע את שמתרחש בתוכי. כולם שואלים עלייך, תמיד השאלה מלווה ב- ״היא חברה שלך״? בא לי לענות ״כן, ואף פעם לא הרגשתי כמו אליה, היא היצור הכי שובה ומדהים שפגשתי וכמו שזה נראה זה לכל החיים״. טוב את כל זה אני אומר בראשי ורק לליבי בלבד ובמקום זה אני עונה ״לא״. ואז כמובן שכולם חייבים להדק את החבל על צווארי ולהגיד ״חבל, היא מקסימה״…
וואלה??? לא יכול להיות…איך אתם מצליחים לראות את זה ואני לא?? כל הגוף שלי מרוגש ולו ממחשבה אחת עליה, אחת!!! בקרוב זה יקרה! אני ארגיש בוודאי את הרגע לחשוף בפנייך מילים אלו שהן באופן שלם תואמות את אמירות הלב שלי. אני כבר רואה איך אני טובע לתוך שפתיך, לאט, בעדינות מקסימלית, כמו המגע בתינוקות שמרטיטים את שנינו כשהם בסביבה…נשיקה עדינה שמתעצמת ומתמלאת מכל הרגשות המאופקים והמוחזקים בכוח על אנושי שמקבלים חופש ללא מעצורים כי ברגע שהעיניים שלנו יפגשו באינטימיות, זו הנקודה שכל המחשבות שלנו יהפכו למציאות. מציאות בה נהיה שני חצאים שיוצרים שלם, מלא, איתן ונגונן עליו מפני כל מפריע או צר עין.

את יוצרת בי, גורמת לעוררות, לחדות, ללהיות בשיא היכולת בעיקר אינטלקטואלית. את מקשיבה לי במלוא תשומת הלב ומביעה הערכה על דרכי חשיבתי והדרך בה אני ניגש לפעול כלפי העולם שלי, אני מעריך זאת ויודע שזה לא מה בכך כשמדובר באישה חכמה וגדושה בתובנות ודעות.

בואי נסע ביחד, לא משנה לאן העיקר שיהיו מיטה, אוכל, שקט ותמונת נוף עוצרת נשימה שהרי ברור שהמראה שלך בעיניי התעלה על כל נוף מפעים.

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה