עמוד ראשי / אמהות / על בצקות בהריון ואפידורל

על בצקות בהריון ואפידורל

לירז אנטר משתפת לאתר emush על בצקות בהריון ואפידורלעל בצקות בהריון ואפידורל – מאת לירז אנטר 

כל חיי (ליתר דיוק מגיל 15 לערך) רציתי להיות אמא. חיכיתי רק לרגע הזה. חתונה פחות עניינה אותי. רציתי למצוא את האחד שלי ולהקים איתו משפחה משלנו, לפחות 4-5 ילדים. ההריון שלי התחיל נפלא, בלי עניינים מיוחדים. כל הזמן הייתי עושה לביתי רייקי והייתי מקבלת ממנה פידבק שהיא קיימת. זו הייתה השפה שלנו משבוע 20. בסוף חודש חמישי התחילו ה"עניינים". בעלי נאלץ לעבור ניתוח דחוף ואני הייתי לצידו בבי"ח שבוע ימים תוך כדי שעשיתי נעים מאוד עם בצקות בהריון. זה לא היה מפגש מרנין, בהתחלה הן היו סבילות ובסוף כל יום אף היה מועיל אם הייתי מרימה את הרגליים על כרית. בסוף חודש שביעי הילדה שלי התהפכה וירדה לתעלת הלידה, ואיתה זז לי כל עמוד השדרה. פתאום מצאתי את עצמי מנוטרלת. בקושי הולכת. כבר לא יכולה לעשות אימוני כושר עם מאמן פרטי 3 פעמים בשבוע. מכאן ה בצקות בהריון הלכו והתעצמו, וגם הקיץ היה בעיצומו (ילדתי בתחילת נובמבר) וזה בטח לא ממש הקל עליהן. ההליכה הייתה בעייתית והשינה הייתה כמעט בלתי אפשרית בקיצור, סיוט מתמשך! הרגליים אגרו כ-6 ליטרים של נוזלים! אתן לא יכולות לדמיין איך זה היה נראה!!!

בשבוע 39 + 5 ירדו לי המים. לא בבת אחת אלא כל פעם קצת טפטף. למים האלו יש ריח כמו של זרע מזעזע. התעכבתי בבית עד שהגעתי לכל 4 דקות ציר. הצירים אז עוד היו סבילים, אבל הלחץ החל ובגדול. אני אדם די רגוע מטבעי אבל תחושת אי הוודאות עוטפת אותך ומלווה פחד וחרדות. מה יהיה? ואם הכל יהיה בסדר? וזה יגמר בשלום?.
ואז הגיע הרופא של המיון ואמר לי שאם תוך 12 שעות אין לי פתיחה, אז יהיו חייבים לתת לי זירוז בגלל ירידת המים. בינתיים קראתי לחברה טובה שתבוא לעשות לי רייקי ורפלקסולוגיה בתקווה לגרום לצירים להתחזק וליצור פתיחה. אך ללא הועיל!

הצירים נשארו בעינם וכן הפתיחה (אחת וחצי) ומכאן החלה הדרמה לתפוס תאוצה…
בשעה חמש אחה"צ העלו אותי לחדר לידה כדי להתחיל את תהליך הזירוז. חשבו שייקח שעות עד שהזירוז ישפיע. אך זה לקח בדיוק 10 דקות. הגוף קיבל את פקודת הזירוז וייצר כל דקה ציר. הסיוט בהתגלמותו. זה כאב בטירוף. ראיתי כוכבים. פשוט לא יכולתי לשאת את זה ואין זמן לגייס כוחות מדקה לדקה. ביקשתי את המרדים בדחיפות (על אף שרציתי מאוד לעבור את הלידה בלי אפידורל – זה היה לפני שידעתי שאצטרך זירוז). הוא ניסה להחדיר לי אפידורל בפעם הראשונה ולא הצליח. ניסה שוב ולא הצליח – וזאת כי היו לי בצקות משמעותיות גם בעמוד השדרה. ניסה שוב ושוב, וזה כאשר יש לי בדיוק דקה עד הציר הבא, ואסור לזוז. ואת מבועתת מרוב פחד וכאב, וייסורים בלתי נסבלים. בפעם השישית הוא החליט להשאיר לי את האפידורל למשך שעה ולראות, אולי זה ישפיע עליי לאחר זמן מה. כעבור שעה וחצי הוא ניגש אליי כשאני גמורה מכאבים, באפיסת כוחות, ורק מבקשת מאלוהים שיסתכל עליי וידאג שאוכל לעמוד שוב על רגליי בסיום הלידה הזו.

והמרדים אומר לי: "יש שתי אפשרויות – או שננסה שוב אפידורל בתקווה שנצליח או שנכניס אותך לניתוח בהרדמה מלאה". כמובן שהניתוח ישר נשמע לי כאופציה הכי נכונה, אך לא הייתי ממש במצב כשיר להחליט. היולדת שלי החליטה עבורי שלא נכון יהיה לעבור לידה ראשונה בהרדמה מלאה, כי זה עלול לגרום השלכות ללידות הבאות. היא ביקשה מהמרדים להמשיך ולנסות להחדיר לי אפידורל. ואכן, בפעם השמינית הוא הצליח אבל באופן חלקי לחלוטין. הרגשתי כמעט הכל. רגליי היו מעט כבדות ותו לא. לאחר שעתיים וחצי מהאפידורל השמיני ילדתי את ילדתי המדהימה. הסתיים הדבר הקשה בחיי – הלידה הראשונה שכולם אומרים שהיא קשה, אבל עד כמה??? באותם רגעים שהיא יצאה ממני בכיתי בטירוף. כמעט שלא האמנתי שהצלחתי להוציא אותה ונשארתי בחיים. ראיתי אותה והתמלאתי אור ושמחה כמו שלא חוויתי אף פעם בחיי ומכאן חיי השתנו בתכלית. אני לא זוכרת איך היו חיי לפניה!

מכאן הכאב נמשך ונמשך, כל עמוד השדרה שלי היה מנוקב וכחול. לא יכולתי להתיישר כחודש וחצי אחרי הלידה. לא יכולתי לאכול 10 ימים ובטח לא לישון. לא הצלחתי לייצר חלב כמו שצריך, אז לא יכולתי להניק בלבד. נאלצתי להעזר בתוספי חלב וביועצת הנקה שהציעה לי להעזר במוטיליום – כדור לכאבי בטן שתופעת הלוואי שלו הוא ייצור מוגבר של חלב. וכן בחילבה. לקחתי 9 מוטיליום ביום ו-6 כדורי חילבה במשך חודש וחצי וכלום לא קרה!!!
בעצם כן קרה, נוצרה לי בעקבות כל הכדורים דלקת בקיבה!!! הייתי מוכנה לעשות הכל כדי שאוכל להניק אבל בטח לא להזיק לעצמי! מה עבר בראש לאותה יועצת הנקה, למה הקשבתי לה כאילו היא חצי אלוהים???

נהניתי כל כך מלגדל את אהובתי הקטנה. היא היתה כה רגועה ועדינה. ממש כאילו הבינה שאני סובלת ופינתה לי מקום. כאבי הגב לא פסקו ואף לא ליום אחד. ואחרי שלושה חודשים התחלתי לעשות דיקור פעמיים בשבוע אצל מדקר מופלא. קודם כל הוא העביר לי כליל את הדלקת בקיבה וניסה להקל לי על כאבי הגב. הוא הסביר לי שהרעילות של האפידורל גורמת לכל האיברים הפנימיים בבטן להחלש, ולכן חטפתי את הדלקת בקיבה. הוא הקל עליי קמעה, אך לא הצליח להעלים לגמרי את הכאבים ולאפשר לי לישון בלילות.

במקביל עשיתי אימוני כושר עם מאמן פרטי 3 פעמים בשבוע במטרה שיחזק לי את זוקפי הגב ושרירי הבטן. אולי הוא יצליח להטיב לי עם הכאב. אך גם זה היה ללא הועיל. לאחר חצי שנה נוספת ראיתי שאין שיפור ממשי. התחלתי בטיפולי הידרותראפיה, אצל מטפלת מקצוענית ומנוסה, שאמרה לי שהגב שלי ממש כמו מיקשה אחת. אין שום תנועתיות. היא מעט הקלה עליי, אך עדיין לא הצליחה לעזור לי לישון בלילה. הכאב היה מופיע לכל היותר אחרי 3 שעות שכיבה!
עברה לה שנה מאז הלידה ולא הצלחתי לישון ואף לא לילה אחד שלם. לא יותר מ3 שעות לכל היותר. לא הצלחתי להוריד ואפילו לא 100 גרם מהמסה שירדה בלידה. נשארתי סובלת, חסרת שעות שינה, מתוסכלת מהמראה שלי, ומרגישה נורא!
החלטתי שאגש לטיפול פסיכולוגי והוא ישר עלה על הבעיה שלי POST TRAUMA LATE – זה אומר שאין כל בעיה תפקודית או יומיומית, אבל התת מודע תוקע אותנו בסיטואציה כזו במקום שהוא גם ככה נמצא בבאג. במקרה שלי זה היה הגוף. תמיד היה לי אישיו עם הגוף. בטח נשמע לכן מוכר. זו בעיה נשית גורפת, רק שאצלי זה היה קיצוני מהרגיל. וזה נתקע שם. הטראומה לא היתה מוכנה שאדלג עליה אז היא תקעה לי את הגוף. בזכות הפסיכולוג הבנתי למה אני לא יורדת בזכות המזון הבריא ואימוני הכושר.

ועכשיו פרוייקט נוסף לחיים שלי להפרד מהטראומה – רק זה היה לי חסר כעת, בדיוק זה!
תוך כדי טיפול פסיכולוגי והידרותראפיה ודיקור, הרגשתי שאני כל היום מטפלת בעצמי, וכל זה בגלל שהחדירו לי 8 אפידורלים. מה עבר להם בראש שאני שפן ניסיונות??? מה היה קורה אם זה לא היה מצליח באופן חלקי בפעם השמינית??? מה היה קורה אם הייתי יוצאת נכה בעקבות כ"כ הרבה ניסיונות???
החלטתי שאני חייבת לעשות בדיקות גם ברפואה הקונבנציונלית ולהניח לרגע לרפואה האלטרנטיבית. עשיתי MRI ומיפוי עצמות, לאחר שהאורטופד שלח אותי, והוא כבר הפריז וחשב לרגע שיש לי גידול בעצמות או בעמוד השדרה – ותודה לאל זה נשלל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואז שוב מצאתי את עצמי במעין סאגה רפואית שאף אחד לא יודע להתמודד איתי. לא ידעו מה יכולה להיות ריאקציה של כ"כ הרבה אפידורלים! אז כחלק מהטיפול הפסיכולוגי, הפנה אותי הפסיכולוג לגיסו שהוא כירופרקט גאון, שעובד יחד עם מנהל מרפאת כאב. שולחים אליו מבתי חולים בארץ את כל המקרים הקשים שלא מוצאים להם פתרון. והנה אני שנה ו-7 חודשים מאז, אחרי 3 טיפולים בסה"כ אצל אותו כירופרקט כבר מצליחה לישון כמעט 6 שעות!!! שמחת החיים מתחילה לחזור, האופטימיות, הויטאליות, הסיבה לחיות, הטיפול יותר אפקטיבי, הכל נראה אחרת, ובעיקר יש תקווה מחדש!!!

המסר שלי אליכן בנות יקרות, אל תסכימו להיות שפן ניסיון בחדר הלידה, על אף שהחוויה חדשה ולא מוכרת, זה לא לעניין לעשות את זה כל כך הרבה פעמים, תשקלו בחיוב ניתוח, כי בטוח שלאחריו לא תהיה לכן תקופת שיקום של שנה ו-7. אם אתן לא צריכות זירוז על תפסלו את הניסיון ללדת ללא אפידורל, אני בטוחה שזה אפשרי!
אם אתן כואבות אחרי האפידורל ואתן בוחרות בשיטה אלטרנטיבית כלשהי – מספיק לחוות 5-6 טיפולים כדי להרגיש הטבה ובאם אין תפסיקו. חבל על כספכן ועל התסכול שמגיע מאוחר יותר.
אם אתן מתייעצות עם יועצת הנקה, והיא מציעה לכן לקחת כדורים כדי להגביר את ייצור החלב, תבדקו מה תופעת הלוואי של אותו כדור. תנסו להעזר בכדורים טבעיים בלבד. מה גם שהיום ישנן רופאות שהן יועצות הנקה, יש רופאה מומלצת ברשפון! בצקות בהריון ואפידורל תודה שזה מאחוריי…

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה