עמוד ראשי / אמהות / שופינג – לגוף ולנשמה?

שופינג – לגוף ולנשמה?

קניות מאת: קרן שמש / זהירות אמא טריה

דבר אחד לא השתנה אחרי הלידה, הצורך הבלתי נשלט לסיבוב בקניון. להודות על האמת אני חיית קניונים, כל טיול בעגלה, גם אם יועד לפארק או להורים, מסתיים בקניון (לעיתים רק כדי לוודא שאין חדש בתחום המשחות לטוסיק).
תמיד אמצא תירוץ להגיע בסופו של דבר לקניון. "בחורף קר מידי לטייל בחוץ, בקיץ חום אימים, באביב התקפת אבקנים שעלולה לגרום לאלרגיות, ובסתיו…סיילים מטורפים!! (של בגדי עוללים כמובן).

מחנה את האוטו, פורקת את העולל על עגלתו ותיקיו ושועטת לכיוון הכניסה. החיוך הרחב נמחק ברגע שאני רואה את גרם המדרגות. "איך לעזאזל אוכל לטפס את המדרגות האלו עם העגלה"?! מצד שני, אם בעלי לא הצליח לעצור את בולמוס הקניות שלי, אף מדרגה בעולם לא תשבור אותי. ברגע של תושייה, אני קולטת בזוית העין את 'שביל הגישה לנכים'.
מבליעה את המבוכה, ופוסעת עם העגלה לכיוון השביל.

מעמיסה בשמחה מכל הבא ליד על העגלה – סוף סוף היא מצדיקה את המחיר היקר שלה – ומפלסת דרכי אל תאי המדידה. נשאר לי רק לדחוס את העגלה פנימה ובא לציון גואל, אך אף אחד לא הכין אותי לעגמת הנפש הזו! להיות כל כך קרובה אל תא ארץ כנען, ולא להצליח לדחוס את העגלה פנימה?! שערורייה. מוכרת עירנית, שקולטת את המצוקה שלי, חשה מיד לעזרה. הייתי בטוחה שתציע לשמור לכמה דקות על העולל, בזמן שאני אשטוף את עיניי בבבואתי המושלמת, אך היא מצביעה על תא מבודד בקצה השני של החנות, "יש פה תא לנכים, תוכלי להשתמש בו".

מבוזה אך מפוייסת, אני צועדת לכיוון תא ההלבשה. את הפתק הבא בבחירות, אשים בלב שלם למפלגת הנכים. לעולם אל תגידו, לי זה לא יקרה. ואם כבר נגזר עליי להשתמש בכל מתקני הנכים בקניון, מדוע חסכו ממני את תו החנייה שלהם?!

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה