עמוד ראשי / אמהות / אמונה ומודעות / שפה בונה…שפה הורסת

שפה בונה…שפה הורסת

שפה בונה…שפה הורסת ! – מאת טליה אייזנשטיין

מי מאיתנו לא מכיר ממקור ראשון את משפטים הבאים:
אני רוצה "אבל" ….
אני יודעת ש… "אבל" …
אני לגמרי מסכימה איתך, "אבל" …
אני מודעת לכך שזה מזיק לי, "אבל" …
אני מאמין, "אבל" …
אני רוצה שינוי, "אבל" …

אבל – בת למשפחה (אלף-אלף) של מילים קטנות ומגבילות ('אבל, אך, אל, אין, אם-אז … וכו')
אבל זו ובני משפחתה מוחקים ושוללים בין רגע את חלומותינו, רצונותינו, ומטרותינו.

מאחורי מילים אלה מסתתרות אמונותינו ותפיסותינו השונות כאשר אנו משתמשים במילים אלה אנו מצדיקים שוב ושוב את האמונות שלנו. ואף מטעינים אותן בכוח . מכאן למילים יש כוח לברוא מציאות.
בעקבות הצדקה – הטענה זו – שלמעשה היא פקודה פנימית – של לפעול או לא לפעול (כן, זו השאלה !)
תקבע המציאות אותה ניצור .

מצאתי את עצמי במצבים רבים בחיי רוצה לפעול ולשנות וכוח סמוי בתוכי מנע, עצר ממני מלפעול .
מצאתי את עצמי חוזרת, חורשת, מצבים, דרכים שלא מובילות לשום מקום רק בגלל אותן פקודות-אמונות נסתרות.

שנים של הלוך – חזור זה , כתקליט שחוק גרמו לי להבין שלא מנגינת חיי היא הבוקעת החוצה אל העולם.
רוב הרגשות הכואבים שהגנתי עליהם בחירוף נפש כחלק מזהותי, התגלו בסופו של דבר כאמונות מגבילות דרכם חוויתי את העולם.

מדוע אנחנו מאמינים או לא מאמינים במשהו ?
מדוע קיימים מצבים שאנו ניגשים אליהם ללא צל של ספק ?
ומצבים אחרים עימם איננו מאמינים שנוכל להתמודד, לשנות ?

אמונה – מתחילה מסיב, חוט אחד .
"מישהו" פעם אמר לי משהו מסוים, חיזק את זה בתגמול שגרם לי להרגיש כך או אחרת, וככל שקיבלתי עוד ועוד
אמירות ואותו סוג ותגמול – כך החוט שלי התעבה יותר ויותר עד שהפך להיות חלק ממה שאני מאמינה בו ושוב איני מטילה בו ספק .
באותה הדרך ניתן לבנות אמונות תומכות, כל שעלינו לעשות הוא למצוא נקודות תמיכה עליהן תוכלנה האמונות להישען .

וכך אנשים יכולים לומר לנו כמה פוטנציאל יש בנו, כמה אנחנו מוכשרים, חכמים, יפים, חזקים, יכולים וכו'…
אך אותן אמונות מגבילות לא יאפשרו כניסה של חומרים שאינם תואמים את מה שקיים בתיקיות הפנימיות שלנו .

בשנה האחרונה בחנתי את חיי וגיליתי שישנם מס' תחומים בחיי שאין בהם תזוזה.
שמתי לב שישנם דברים שאני נמנעת מלעשותם, ישנם דברים שאני דוחה מלעשות וכך המחר הפך להיות מס' שנים שחלפו ועימם שלל רגשות כואבים.
הרצתי את תסריט חיי כפי שהוא 20 שנים קדימה . ופתאום פשוט קלטתי – וואווו – זה לא עומד להשתנות מעצמו!
אם אמשיך לעשות את מה שאני עושה , אקבל את אותה התוצאה!

ומה זה בדיוק המשהו הזה שנשאר עומד על תילו לאורך זמן כה רב כחומה סינית השזורה לאורך ורוחב נפשי ?
ואז נפל לי האסימון אודות האמונות המגבילות אשר נראה כי אני מחזיקה בהן, גם אם אינני מודעת לכך.

פתאום הבנתי מה בעצם מנהל את החיים שלי .
האם הגענו לעולם טבולה ראסה(לוח ריק) ? או שמא הבאנו עימנו מתנה אחת או יותר שתייחד אותנו ותסייע לנו לאורך חיינו ?

האם אנו מסוגלים להבחין בין התוכן שבנו לכלי המכיל את התוכן ?
אותו כלי יכול באותה המידה להכיל כל תוכן שנבחר !
אנחנו הכלי, המתכנתים – התוכן או התוכנה שנריץ היא המציאות אותה ניצור !

חלומות מתגשמים !

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

גלול למעלה