עמוד ראשי / הריון ולידה / הריון - משתפות / על הריון מתי לספר?

על הריון מתי לספר?

מורן אייזנשטיין משתפת לאתר emush על ההריון שלהעל הריון מתי לספר ? סוף סוף אחרי 3 חודשים יכולתי לצעוק לעולם – אני בהריון! מאת: מורן אייזנשטיין  

זהו זה. אני חושבת שאני יכולה לנשום לרווחה. יש את האמונה הזו על הריון מתי לספר ? אז זהו שעברתי את שלושת החודשים הקריטיים, שבהם צריך לשמור בסוד, להסתיר, לא להגיד לאף אחד את מה שאת יודעת כבר 3 חודשים – אני בהריון! אני חושבת שרוב חיי הייתי מאותן בחורות שתמיד שמחות בשמחתן של אחרות. את מתחתנת ? מזל טוב איזה אושר. את בהריון? יואו איזה שמחה. שמחתי בלב שלם ומלא ללא קנאה ולו קטנה. רק רצון בלב שלי שיום אחד זה יקרה גם לי. אני אתחתן ויותר חשוב מזה אהיה בהריון- אהיה אימא! את האמת זה מצחיק לחשוב על עצמי במושגים של אימא. אני עוד ילדה בעצמי. באמת רחוקה מלהיות בוגרת. עדיין עושה פרצופים לבעלי ולסביבה כמו ילדה בת 4 בעיקר כשמשהו לא מוצא חן בעיניי. ככה זה היה כשהייתי ילדה ולאחר 25 שנים לא השתנה דבר.

עדיין אני לא תמיד יודעת מה נכון עבורי. מה אני ממש אעשה שאגדל. עדיין מדמיינת את עצמי בת 5 כששואלים אותי את השאלה הזו "מה תרצי להיות כשתגדלי", ואני תמיד נזכרת בשיר הקסום "איך אדע ועודני ילד, זו חידה ותשובה לי אין, כשאגדל לא אהיה כבר ילד בינתיים השיר מתנגן" ומתנגן בראשי למרות שגדלתי.

אבל אצלנו הנשים שעון ביולוגי הוא כנראה לא המצאה וכשמגיע רגע מסוים והשעון מעיר אותך בבהלה את יודעת שהתחיל המרוץ נגד הזמן, ושצריך לצאת לדרך. אין זמן, אי אפשר לשבת על זרי הדפנה, וזה בטח לא כמו בסיפור שהחסידה מביאה את הילד להורים. איך? איך האכילו אותי בסיפור הזה. הלו! לעשות ילד לפעמים לוקח זמן. "ילד עושים באהבה או לא עושים בכלל". התברכתי בזמן הנכון בתוצאה המשמחת שיש הריון. למרות כול השמחה, נשים רבות יודעות שכאן זה רק מתחיל. בדיקת דם ועוד אחת לראות האם ההריון מתפתח. ועוד בדיקות ועוד חומצה פולית ואז מגיע הרגע המרגש – בדיקת דופק לעובר. לא יאמן איך בחודש וחצי פלוס מינוס, אפשר לראות דופק. ואז את אצל הרופא אוכלת את כול הבשר של הציפורניים, תולשת את העור בשפתיים ומצפה לראות משהו. ואז לפתע, משום מקום רואים נקודה שחורה קטנה בתוך הרחם שזזה ופועמת כמו לב ענק ועצום של גדולים. זהו רגע כה מרגש וקסום שקשה לתאר במילים. רק נקודה שחורה של חיים מציפה את עיניי בדמעות כה רבות של אושר. אני מסתכלת לשמיים ומודה לבורא עולם על הנס הזה שבתוכי. שזכיתי לו. שום מובן מאליו אין פה.

אני נקשרת לנקודה הזו שבתוכי וכל כך אוהבת אותה. קוראת לה בשם. מלטפת אותה ומאוהבת. כול יום שעובר אני מסתכלת על עצמי במראה. על הבטן השרירית שהייתה עד לא מזמן, ועכשיו הולכת ונעלמת. וקשה אני לא אגיד שלא, לראות את הגוף משתנה, בייחוד לי שאני אוהבת ספורט. טוב נו לא ממש אוהבת אבל עושה כדי לשמור. ו-3 חודשים ראשונים, עם כול האושר שבתוכי מגיעות הבחילות ואיתן הרצון לדברים מוזרים. בעיקר מאכלים חמוצים שיעבירו את הבחילה. וכשאין בחילה אז מתעורר הצורך בדברים הזויים. ואז מגיע תפקידו של הבעל המאושר והנרגש לשגע אותו ולשלוח אותו למסע של מסעדות ברחבי תל אביב. תביא לי פסטה עם שמנת ופטריות, גלידה בטעם פקאן עם שוקולד חם מעל ושבבי סוכריות צבעוניות – אבל רק צבעוניות. ותוך כדי שהוא מתרוצץ אני קולטת את הפבלובה שעושים במאסטר שף ובא לי בדיוק כזאת, ולך תמצא כזה דבר ב11:00 בלילה ? אבל בעלי האהוב לא קיטר ולא כעס, אפילו שנפלתי עליו כול תחילת ההריון – ורגעים מסוימים את אפילו לא יכולה לראות אותו. כול דבר מעצבן אותך. לא בא לך כלום. את עייפה, עצבנית, רעבה, יש לך בחילות, הגוף שלך מתעוות ומשתנה. מי אמר שהריון זו תקופה משגעת? הדבר האהוב עליי קפה בבוקר – גם זה נלקח ממני, וכול ריח של קפה שעבר לידי הבחילה רק התחזקה. הייתי מסתכלת על אנשים שיושבים בבית קפה וכולי קינאה. אנשים יוצאים מהמכון כושר ואני כבר שכחתי מה זה. כי הרגשתי כ"כ סחוטה שלא יכולתי להזיז את עצמי מהמיטה.

ישבתי מול המחשב וקראתי מה אומר כול שבוע של הריון. עד שקלטתי בכלל את עניין השבועות – איזה שבוע את? מה זה אומר קיבינמט? איזה שבוע הוא שבוע יום ראשון ואז אומרים לי לא. סופרים מהיום האחרון של היום הראשון של תחילת החודש של סוף החרטה ברטה. נו טוב, גם לזה התרגלתי. כמו כול אימא פולניה נכנסתי למחשב ועשיתי שיעורי בית. מה אני מרגישה בכול שבוע הריון והאם זה נורמאלי? ואז כמו קסם קראתי שמישהי כותבת שבשבוע 14 את נולדת מחדש. אין בחילות, אין תחושה נוראית, את אפילו רוצה לעשות סקס !וואו! הראתי לבעלי שיבין שלא עבדה תקוותינו.

כך היה בשבוע 14 יענו חודש 3 בערך, הכול עובר חביבי! קמתי בבוקר והנס קפה שבארון קרה לי בואי תשתי אותי. נעלי ההתעמלות שלי אמרו לי בואי יא בטטה שימי אותנו ולכי להזיז את עצמך. ואז ידעתי שיש אמת בגוגל! אני חדשה, מרגישה טוב, שותה קפה, חזרתי להתאמן, לאהוב את בעלי ולאהוב את עצמי אפילו. לעיתים זה מוזר, קשה להאמין שבתוך הגוף שלי יש חיים. אני ממש כמו בובת בבושקה. אבל אני כבר מאוהבת בדבר הקטן הזה שגיליתי שיש לי – בן!!!! רציתי בן, מאהב קטן כזה ואפילו ראיתי אותו בתלת מימד. כן יש דבר כזה גם. ממש רואים את הפנים שלו והוא חמוד. בעלי טוען שהוא דומה לו – חחחח – היה מת!!!! אבל גם לבעלי יש חלק ביצירה אין ספק אז אני אומרת לו נכון – דומה לך 2 טיפות מים
יפה כמוך חכם כמוני. הריון מתי לספר ? כנראה שעכשיו …

מה שנותר לי זה לזמזם את השיר "כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אימא"….שיקרה לכולן במהרה ובקלות – אמן!

השאר תגובה

האימייל שלך לא יפורסם.

גלול למעלה
דילוג לתוכן