על התפתחות תינוקות

מי בא לאימא???אף אחד – פוסט על התפתחות תינוקות

הבטחתי לעצמי שאני אהיה אימא סבלנית, שאתן לאריאל לעשות את הדברים בקצב שלו…אבל ברגע אחד של חולשה, נשברתי!!!!
זה קרה בגיל 9 חודשים, כשהחל לחלחל המושג התפתחות תינוקות. בעצם, בגיל הזה כלום לא קרה, אז אני מודה נלחצתי.
כול הילדים האחרים בגילו כבר זוחלים, עומדים ואפילו מנסים ללכת ושלי? נאדה. בול עץ, עצלן, לא רוצה לזוז!
ואז המחשבות מתחילות לרוץ, למה הילד של השכנה כבר זוחל על שש, יש לו כבר שן, הוא שותה לבד מהבקבוק, הוא ישן לילה שלם, הוא מגיב לדברים, שומע סיפור בלי לבכות ..ושלי לא? מה לא בסדר אצלו? למה הוא לא בקצב?!

אני מנסה לגרות אותו בכל מיני דרכים : צעצועים שעושים רעש, ממתקים וכמו מעודדת צועקת בוא אריאלי, קח מי בא לאימא?! אבל הוא בשלו נשאר באותו מקום ואני, ממשיכה לדבר אל עצמי.
הרי איזו אימא לא רוצה להיות גאה בהתקדמות של הילד שלה?! להרגיש שהוא גאון מהרגיל?
לא מזמן ישבתי עם אריאל בפארק הירקון בגן משחקים ואתם יודעים איך זה הילדים משחקים והאימהות מקשקשות.
אז אימא אחת שואלת אותי בן כמה הוא? עשרה חודשים, ושלך אני שואלת? גם.
תגידי היא אומרת לי בהתנשאות הוא לא זוחל כבר על שש? לא, אני עונה. עדיין רק על הבטן. והיא בלי להסס מטיחה בי ״את חייבת לעשות עם זה משהו, קחי אותו למישהו מומחה ל התפתחות תינוקות, תגרי אותו בדברים, אסור שהוא ישר ילך, זה לא בריא. שלי זחל כבר בגיל 8 חודשים, עכשיו הוא כבר מראה סימנים של הליכה…גם שיניים יצאו לו מוקדם והיא ממשיכה שלך ישן לילה שלם?" לא אני עונה מתעורר לפעמים. "אני יכולה להמליץ לך על יועצת שינה ששינתה לי את החיים". אולי פעם אחרת אני אקח את הילד שלי לטיפול נתחיל לאט לאט אני אומרת בציניות ומסתלקת משם בתחושה של אימא שמזניחה את הילד שלה.
למחרת שמתי אותו בפעוטון, מספרת לפרח הגננת את תחושותיי והיא מרגיעה אותי. אני גננת כבר 20 שנה, לא ראיתי ילד שלא הולך בסוף, וילד שלא צומחות לו שיניים ואני מבטיחה לך שעד גיל 18 הוא יישן ומחייכת.
אז בכול זאת אני שואלת אותה הוא פעיל בגן,משחק? מנסה לזחול? לקום? והיא עונה בשיא הרצינות…"הוא הילד שעושה הכי הרבה קקי בגן". נו אני מעודדת את עצמי, לפחות במשהו הוא טוב.