לילה טוב מתוק, אתה הולך לישון – הרדמות עצמאית של תינוק

מאת: שלי פורפר-רוזן
היי כולם, אני כותבת לכם כמה עקרונות מאד חשובים, אשמח אם תקראו:
1. לגבי השיטה 'הרם-הורד' בעיקרון זו כותרת/הכוונה היא' כשהילד/ה בוכים פשוט לתת להם מענה. בד"כ עד גיל 8 חודשים להרים אותם ולהרגיע על הידיים עובד ואחרי גיל 8 חודשים יש תינוקות שזה מעצבן אותם יותר, אז נסו למצוא מה ירגיע אותם לרוב זה לרכון לעברם, ללטף קצת ולדבר בטון נעים 'לילה טוב מתוק, אתה הולך לישון'.
2. שימו לב שכשאתם מרגיעים אותם אתם לא מחכים עד שהם יתנמנמו על הידיים או בעזרת הליטופים כי אז אתם מחליפים תלות אחת (נגיד אם נרדמו על הציצי עד עכשיו) בתלות אחרת (ליטופים, ניענוע וכו'). המטרה של ה'הרם הורד' זה לתת להם מענה לבכי אבל לא לצורך שלהם לעזור להם להירדם.
3. הם בוכים מאד,זה נכון וזה קשה לנו לשמוע ולראות אותם כך אני יודעת.
אבל- בהנחה שהם לא חולים וזה לא שיניים אז הם בוכים כי זו הדרך שלהם לבקש את מה שהתרגלו לישון איתו עד היום הם לא יכולים להגיד לנו 'אמא מה קרה לך? תביאי לי ציצי' (-; או 'אבא מה קרה לך? בוא נקפץ קצת על הכדור'
4. ככל שהם גדלים יהיה יותר ויותר קשה להרדים אותם (על הידיים, הכדור, הנקה וכו') וכשהם יתעוררו באמצע הלילה הם יצפו לחזור לישון בדיוק כמו שהם נרדמו, לכן הם קוראים לנו כ"כ הרבה פעמים.
5. תינוקות מגיל תשעה חודשים ומעלה אחרי שהתבססה כבר אכילת המוצקים, לא זקוקים לאוכל בלילה. הרבה פעמים הורים אומרים לי: 'אבל הם משלימים בלילה' 'אם הם לא רעבים למה הם מתעוררים?' התשובה היחידה היא הרגל ותלות.
מי שמשלים בלילה – יאכל יותר ביום, אם יפסיק לאכול בלילה ומי שלא יודע להרדים את עצמו יתעורר או להנקה או לבקבוק כדי שזה יעזור לו להירדם.
לרוב זה כבר לא עוזר בגילאים כאלו. *בכל אופן, אני תמיד ממליצה להתייעץ עם רופא לפני הפסקת האוכל בלילה*
6. תינוקות שלא זקוקים לאוכל בלילה (גיל תשעה חודשים ואילך) ועדיין מתעוררים ומקבלים במשך הלילה ארוחה אחת, גם אם היא בזמן קבוע, לרוב ימשיכו להתעורר לפני ואחרי. מתוך ציפייה לקבל עזרה כדי לחזור לישון. לכן בגילאים גדולים בהנחה שיש התעוררויות מרובות אני ממליצה להפסיק גם את הארוחה הזאת.
7.עקביות והתמדה – אם פעם אחת בסוף הבכי או הסשן הלילי הקשה נתתם את העזרים שלהם הם ציפו (ציצי, בקבוק, מיטה שלכם וכו'…) זו תהיה הלמידה שלהם בסופו של דבר. אז גם אם היו כמה ימים טובים ובסוף קרה דבר כזה שזה בסדר והגיוני (גם אתם עייפים), אבל קחו בחשבון שלמחרת יהיה קשה יותר ושהלמידה תתחיל מההתחלה.
7. תינוקות שעדיין מתעוררים בלילה כל שעה/שעתיים והתחלתם איתם תהליך של הרם/הורד שימו לב אתם עושים כנראה משהו לא נכון…אולי אתם נהנים מהשקט (ובצדק לא מאשימה אתכם…) ומחכים שיהיו מנומנמים עליכם או בלחישה/טפיחה ואז שמים אותם במיטה…או כן מרדימים בתחילת הלילה עם ציצי או בקבוק ואז הסיבה שהם ממשיכים לקום זה כי הם מצפים להירדם חזרה עם מה שהרדים אותם בתחילת הלילה או במשך היום…וזה במקום להתעורר לרגע, לראות שחושך ולחזור לישון בכוחות עצמם, דבר שיעשו אחרי שיידעו שהם מסוגלים להירדם לבד ואתם תלמדו אותם זאת בעזרת הרם/הורד.
8.תינוקות עד גיל חמישה חודשים – קודם כל ראו מסמך לגבי זמני שינה של תינוקות ופעוטות זה נמצא פה למעלה בקבוצה בקובץ FILES .

עוד דבר שחשוב לדעת: מערכת השינה-ערות של תינוקות בגיל הזה עוד לא מפותחת מספיק מבחינה פיזיולוגית ולכן רובם צריכים את עזרתנו כדי להירדם. וכן, אצל רובם זה עשוי לפתח תלות אבל אז בגיל חמישה חודשים כאשר הם יהיו מוכנים לכך, נלמד אותם בעזרת 'הרם-הורד' להירדם בכוחות עצמם. אין לי טיפים מיוחדים לגיל הזה אלא רק לנסות לעזור להם לישון אתם תלמדו ותכירו אותם לאט לאט ותדעו איך ישנים הכי טוב. קחו בחשבון שלוקח לתינוקות קטנטנים בערך כ-20 דקות להיכנס לשינה העמוקה שלהם אז אם הם נרדמים על הידיים/מנשא ואתם מעבירים אותם אז נסו שזה יהיה אחרי 20 דקות.

*לקראת גיל 3 חודשים אם אתם ממשיכים להרדים על הידיים/מנשא נסו כן לשים אותם במיטה כשהם חצי ישנים (מנומנמים) כדי לנסות ולהרגיל אותם להיכנס לשינה העמוקה במיטה/עריסה. הכי טוב אם תצליחו מההתחלה להרדים אותם במיטה אפילו עם עזרה של ליטופים/נדנוד קל/טפיחות
*שימו לב אם בוכים מאד תפסיקו וקחו לידיים.
כל זה נכון עד גיל חמישה חודשים כמובן!

אחרון ודי (-:אני באמת מאמינה שכדי לדעת איך לסגל הרגלי שינה לילדנו יש כמה שלבים שאותם זה ממש לא בעיה להעביר הלאה ולהדריך ואין שום צורך לקחת על ה'תורה' הזו מאות שקלים וכמובן שצריך ליווי תמיכה ועידוד שגם אפשרי לחלוטין ללוות בקבוצה כזו מקסימה וטלפונית. אבל העניין העיקרי, בעיני לפחות, זה שאנו ההורים צריכים גם לדעת להיות המנהיגים של הילדים שלנו וכמנהיגים (דמוקרטים, כן?!) אחד התפקידים שלנו זה לנסות להיות היוזמים ולא כל הזמן המגיבים (הם בוכים כי הם רבים או מתעצבנים ואנו מגיבים אליהם וצועקים או מפרידים וכו'…) אז בענייני השינה:
אני ממליצה לקחת את האחריות לידיים שלכם, להבין שאם הם בוכים מאד, כועסים, צורחים זה לא שאין לנו ברירה אחרת אלא לתת להם את ההנקה/בקבוק שהם רוצים או ללכת איתם באמצע הלילה לסלון או למיטה שלנו, במיוחד אם החלטתם שזה מפריע לכם וגם להם (אם זה לא מפריע לאף אחד אז כמובן שאין צורך להפסיק) אם אתם יודעים שנכון עבורם לישון לילה שלם ובגיל מסוים גם לא נכון עבורם לאכול בלילה, אז תסמכו על עצמכם, על הידע שלכם ועל שאר הדרכים שיש ברשותכם להרגיע אותם כמו: לחבק ולהכיל רגשית את התסכול שלהם.

והכי הכי הכי חשוב: תסמכו עליהם!! תסמכו עליהם שהם יכולים ומסוגלים ללמוד להרדים את עצמם אם רק תאפשרו להם! המסוגלות הזאת זה דבר כ"כ חשוב שאנחנו כהורים יכולים להעניק לילדנו, כבר מגיל צעיר, המקום הזה שאנו יודעים שהם יכולים, וכבר מהגיל הזה לעזור להם לסמוך על עצמם ולהתחיל לעזור ללהם לפתח ביטחון וערך עצמי. בשנים הראשונות הם רואים את עצמם בעיקר דרך העיניים שלנו.

——————————————————————————————————————————————————————

שלי פורפר-רוזן מזמינה את כל ההורים לישון וללא עלות מתוך אג'נדה חברתית שהיא מאמינה בה! לתת שירות להורים שלא ישנים מבלי שיהיה להם חור בכיס. היא כותבת בקבוצה איך לעזור לילדים להירדם הרדמות עצמאית, עונה על שאלות ומדברת טלפונית כשצריך. היא לא שומרת אצלה סודות לשינה כדי שיבואו אליה אחרי זה לקליניקה לייעוץ שינה וזה עובד! אז איך ללמד תינוקות מגיל חמישה חודשים ומעלה להירדם באופן עצמאי?

הצטרפו לקבוצה בפייסבוק: המדריך לשינה מתוקה