היי מורן יקרה! כמה טוב שיש אותך! אולי מישהי מהבנות תעורר אותי בתשובתה…
אני נשואה שנה ושמונה ואמא לתינוקת מדהימה בת 5 חודשים. נכנסתי להריון מהר מהמצופה ולא הספקנו עוד ממש להיות נשואים לפניי שאני ובעלי הפכנו להורים. חודש אחריי הלידה התחילו הבעיות, העניין הוא שאני אפילו לא יודעת אם לקרוא לזה בעיות פשוט הפסקתי לאהוב אותו…ואהבתי אותו מאוד לפני…אני לא נמשכת אליו יותר לא מתגעגעת אליו, הוא לא חסר לי…
ממש בשבועות האחרונים הצלחתי לחזור לעצמי במשקל וממש טוב לי עם עצמי רק שמה שעצוב פה הוא שבא לי שאחרים יראו את זה ולא בעלי, שאחרים יחמיאו לי, הגעתי למצב שאני אפילו חולמת על אחרים…
כמובן שמעבר לזה לא אעשה דבר כל עוד אני איתו, חשוב לציין שבעלי ממש משתדל כמובן שתמיד אפשר יותר אבל באמת שהוא בסדר, ניסינו לצאת כמה פעמים ולבלות זמן איכות רק שנינו וכלום! אני כבר בכלל לא נמשכת אליו! האם יש סיכוי מנסיונכן שארגיש אחרת? מה אפשר עוד לעשות? מאוד עצוב לי כי אני אפילו כבר לא עצובה אני פשוט אדישה…תודה מראש למי שתתן דעתה ועצתה.
בואו לקרוא מה ענו לה חברות הדף