אם יש לכם בן או בת שמקבלים עכשיו אח חדש או אחות חדשה, אל תיבהלו אם הם לא מקבלים בתרועות שמחה את התוספת החדשה למשפחה. האחים הגדולים עשויים לבטא רגשות עוינים בנוגע לאח או האחות הקטנים שזה עתה נולדו, כיוון שהם חשים חוסר בטחון בנוגע למעמדם במשפחה.
ישנן מספר דרכים פשוטות שיכולות לסייע לאחים הגדולים לא להרגיש "שכוחים" או "מוחלפים".
חשוב לזכור שמדובר בתהליך שהאח הגדול מודע אליו מספר חודשים לפני הלידה, עת הוא רואה שהבטן של אמא גדלה, אך מעצם היותו קטן, הוא לא ממש מבין את המשמעות של השינוי הצפוי. מרגע שמחליטים לספר לאח הגדול כי אמא בהריון, וכי צפוי להצטרף בעוד מספר חודשים אח חדש למשפחה, חשוב להתחיל בתהליך העצמה, שמאפשר לאח הגדול להרגיש שמקומו ומעמדו מובטח – חשוב להסביר לו כי הוא תמיד יהיה האח הגדול, לעומת האח הקטן שנולד. ילדים אוהבים לשמוע שהם הגדולים יותר, שכבר יודעים ומבינים ואפשר כמובן לצרף לזה עוד הרבה סופרלטיבים – מה שמעניק להם תחושה של כח (במובן החיובי) ובטחון.
כדאי לספר לילד במהלך ההריון כי מעצם היותו הגדול יותר, הוא יהיה אחראי ויוכל להיות שותף ולעזור בטיפול בתינוק; לעזור להביא לאמא חיתול, להחזיק עם אמא את הבקבוק, להוביל עם אמא את העגלה וכד'. כדאי לאפשר לאח "להתיידד" עם התינוק שבבטן – לשיר לו שירים, לספר לו סיפורים כגון 'מה היה היום בגן', ללטף את הבטן של אמא, לנשק ולחבק. האמא מצידה יכולה לספר לאח כי היא מרגישה את התינוק שבבטן זז בהתרגשות כשהוא שומע את אחיו הגדול שר לו או מדבר איתו, וכך להתחיל לבסס קשר ביניהם.
עם הלידה והביקור בבית חולים וכל האורחים שמגיעים לראות את "האוצר החדש", חשוב לתת מקום לאח הגדול ולתת לו להרגיש שזו בעצם גם חגיגה שלו – הורים רבים מתייחסים לאירוע כתינוק חדש שנולד לאמא ואבא, אך יש להתייחס לזה גם כאח חדש שנולד לילדם הגדול – תנו לו להראות ולהשוויץ באח החדש שלו.
אפשר להציע לאח הגדול לחגוג בגן עם חבריו את הפיכתו לאח גדול – אפשר לציין זאת בשליחת עוגה והפתעות לחברים, שילווה בכך שהגננת תספר לילדים כי אותו ילד הפך לאח גדול, כי נולד לו אח חדש. זו תהיה חוויה משמחת וחיובית עבור הילד, בימים שבדרך כלל מתאפיינים באווירת לחץ והסתגלות למצב החדש בבית, מצד כל בני המשפחה.
עם הגעתו של התינוק הביתה נסו את הדברים הבאים:
• הקפידו להעניק תשומת לב לילדים הגדולים, במיוחד אם אתם רואים שהם מוטרדים או מקנאים – גלו עניין באיך היה בגן או בבית הספר, עם מי שיחקת, מה עשית, האם למדת דברים חדשים, דאגו גם להביע חיבה ואהבה בצורה פיזית – חבקו ונשקו ולטפו – יש לכך חשיבות גדולה, במיוחד לאור כך שהתינוק החדש נמצא הרבה זמן על הידיים של האמא ובמגע כמעט תמידי איתה. קבלו בהבנה וסלחנות התקפי בכי או כעס, נסו לברר מהם תחושותיו של הילד וכיצד ניתן לשפר את הרגשתו. יש ילדים שיביעו רגשות בשלב מוקדם יותר ואחרים "שיחזיקו בבטן" מספר חודשים – קבלו זאת באמפטיה בכל שלב.
• שבחו את הילדים על התנהגות רגילה שבמצבים אחרים אולי הייתם מתעלמים ממנה – לדוגמה כאשר הם מסדרים את בגדיהם, אוכלים לבד, מציירים או מגלים דבר חדש. הראו להם שאתם שמים לב שהם "ילדים טובים" .
• שתפו אותם עד כמה שניתן בטיפול ברך הנולד. הרשו להם להושיט לכם עזרה במהלך הרחיצה באמבטיה, הלבשה ופעילויות שגרתיות אחרות הנוגעות לטיפול בתינוק.
• הקדישו זמן לבילוי אישי עם כל אחד מהילדים- פנו זמן לפעילות של אחד על אחד איתם, כדאי אפילו מחוץ לבית, על מנת להחליף אוירה. חשוב שהפעילות הזאת תעשה גם עם האמא, כי לעיתים האח הותיק מרגיש שהוא "הועבר" לטיפול האבא, ואילו אמא רק עם האח החדש.
ולסיכום: חשוב להתאזר בסבלנות ולזכור שכל שינוי מצריך תקופת הסתגלות. אתם תראו שלאחר חודש-חודשיים הבית מתחיל להיכנס לאיזה מסלול וכל אחד מבין את מקומו במשפחה ומתחיל תהליך של הפנמה וקבלה של הסטטוס המשפחתי החדש, שעם הזמן מוליד חוויות מהנות ומעשירות של משפחה שגדלה.
* הכותבת: רונית דוייב, המנהלת המדעית של אבוט יצרנית סימילאק
.