"…אחרי שהוא סוגר ת'דלת ונפרד
וזה הלילה הראשון שלי לבד. …"
מאת בתאל יעקב
"אני אמא, כבר ילדה גדולה, עם תינוקת, בית משלי, בעל, חזרה לעבודה, לחנך את הילדה להרגלים ולמיטה שלה" כל התחושות והמחשבות האלה לא עזבו אותי לדקה, הכל – בשביל להצליח להתגבר ולהשאר בלילה לבד בבית אחרי לידה !! יש כאלה שיגידו אההה…בסך הכל לילה לבד… אבל אצלי זה היה קצת אחרת, היום קמתי בבוקר אחרי פעם ראשונה שהסכמתי לישון לבד אני, וביתי היקרה בבית. בעלי כמו הרבה בעלים אחרים עובד משמרות. בין המשמרות כלולה גם משמרת לילה, בין 8 -4 פעמים בחודש. עד עכשיו, הפחד הזה להיות לבד בבית , אחרי לידה עם התינוקת לא עזב אותי לרגע…מה אם היא תקום פתאום ותבכה? (כאילו, כשאנחנו ישנים אצל אמא , והיא בוכה אז הטיפול הוא שונה). ומה אם תהיה אזעקה פתאום? (אני גרה בדרום ואי אפשר לדעת מתי זה יפתיע. אבל גם אם כן, אז לוקחים את הבייבי והולכים למקום מוגן.זה לא שבגלל שאני לבד התיל יבוא דווקא אליי).
והרצון להתגבר ולחשוב קצת בהיגיון בלי שהרגש והפחד ישתלטו עלייך קצת גורמים לבילבול. ולמרות הכל, ואחרי הכל, הצלחתי לעשות את זה! לא אשקר ואגיד שהתחושה היתה נפלאה לקום ב-4 בבוקר לבית חשוך, אבל התחושה לקום ב-6 בבוקר ולגלות שהצלחתי והתגברתי, פשוט נתנה לי מנת כוח שבועית!
" זה יתכן זה אפשרי כל עוד אנחחנו כאן שרים.."
אז האופטימיות הזו בשיר שהכל באמת אפשרי כל עוד אנחנו כאן, שמחים ושרים נשארה אצלי אחרי הלילה הזה.
תחושת הקלה בלתי מוסברת, עוד שלב מאחוריי.