השראת לידה? נרות זירוז לידה?

השראת לידה? נרות לזירוז לידה? לעולם לא!! – רק נרות שבת. מאת: מורן אייזנשטיין 

הגעתי לבדיקה בבלינסון ביום שבת בבוקר בשבוע 42. הרופאים שבדקו אותי, מעבר לזה שהיו ממש חתיכים, טוב נו כ"כ הרבה דוחפים לך ידיים לבדוק אם יש פתיחה אז לפחות שיהיו חתיכים לא? טוב גברים זה לא הנושא פה, אני נשואה באושר.
בקיצור, בגלל שהייתי בשבוע הריון מתקדם לא רצו לשחרר אותי. אמרו לי שזה כבר יכול לסכן את העובר, ושהם משאירים אותי ומכאן אני יוצאת עם ילד. אני רק אוסיף שבשבוע 42 לא רק שלא הייתה פתיחה של צוואר הרחם, שלי היה אחורי, סגור נעול.

אין שום מצב ללידה קרובה. הבסטה סגורה לגמרי. האמת להגיד לכם? די נמאס לי שלא קרה כלום. הייתי כבר מיואשת, כבדה, עייפה והכי הרבה נמאס לי מהתגובות של אנשים נו מתי? עד מתי? נמאס היה לי לשמוע שאין פתיחה וזה אפילו לא מתקרב ללידה. מה לא מתקרב שבוע 42 מה נהיה? אז נכנעתי. נשארתי בבית החולים. הגיע רופא שהסביר לי על השראת לידה שנותנים לי נר אחד לפתיחת צוואר הרחם וזירוז וזה עד 5 נרות לזירוז לידה. על כול אחת זה משפיע אחרת וזה יכול לקחת הרבה זמן אז להיות סובלנית. תמימה שכמוני. מי ידע שעוד כמה שעות אצרח ואסבול מכאבים. אני לא רוצה להפחיד אף אחת, באמת שלא אבל אני באמת רוצה שתדעו מה אתן הולכות לעבור ואולי תחשבו פעמיים או תתייעצו על כיוון אחר של זירוז לידה. אם אין ברירה לזירוז אז אין ברירה אבל ישנן עוד דרכים שהרופא יוכל להמליץ לך.

אז בשעה חמש וחצי קיבלתי את הנר. אופטימית ומרוצה ישבתי על המיטה צופה בטלוויזיה. בעלי לידי קורא ספר, ממש גן עדן. כול חצי שעה באים לעשות לי מוניטור לראות אם יש צירים והתקדמות. נו לא היה כלום. בקושי ציר שעשה טובה שבא. בשעה 22:00 אחרי שהתייבשתי בחדר וכלום לא זז, פתאום הבנתי שכנראה אצטרך המון סבלנות כי מה אם רק בנר החמישי זה ישפיע עליי? זה באמת יכול לקחת נצח. כול נר משפיע גג 6-8 שעות אם בכלל. בשעה 22:30 התחלתי להרגיש משהו שנדמה היה לי שזה התחלה של צירים. מין כאב שבא כול כמה דקות ומכווץ אותי. הסתכלתי לשמיים ואמרתי "תודה בורא עולם אם אלו צירים וככה זה מרגיש אני עוברת את זה כמו גדולה" אויש איזה תמימה אני. בשעה 23:00 אחרי שהצירים הקטנים ממשיכים אימא שלי התקשרה. היא הייתה בדרך אליי לבלינסון לישון איתי בחדר כי בעלי שונא בתי חולים. צחקתי איתה ואמרתי לה שאני מרגישה משהו אבל לא רציני ואני מחכה לה למטה בחוץ. אחרי 10 דקות מהשיחה כבר עליתי לחדר ומאותו רגע התחיל הסיוט שלי. סיפור הלידה שלי בואי לקרוא.