חופשת הכל כלול?? כולל הילדים

"שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא"…רק המחשבה שאני צריכה להישאר עם 3 קטנים בבית ולמצוא דרך להעסיק אותם גרמה לי לתלוש את מעט השערות שעוד נשארו לי על הראש, אז החלטתי למצוא ראש אחר להתעסק איתו, הראש של בעלי…

מצאתי את עצמי חופרת לבעלי במשך מספר ימים רצופים "בוא ניסע, בוא ניסע, בוא ניסע…לא משנה לאן, רק שזו תהיה נסיעה של לפחות 5 ימים"…בסוף מצאנו…היעד הצפוי טורקיה, אנטליה קרוב לשדה, קלאב…איזה אושר! אושר?! טוב אולי זו לא המילה המתאימה…

כל אימא הרי יודעת מה זה לצאת מהבית עם תינוק קטן, ומה אנחנו אורזות בתיק רק בשביל סיבוב בקניון, ושאם היינו יכולות כנראה שהיינו גוררות איתנו קרוואן. עכשיו תדמיינו איך אורזים ל-3 ילדים קטנים ויוצאים מזה בחיים?!

חיתולים- יש! אוכל- יש! 20 חבילות מגבונים- יש! (הילדים שלי קיבלו את מטבוליזם הטוב, לא שלי לצערי), במבות- יש! מעדנים בתוך תיק שומר קור- יש! בגדים לקיץ ולחורף – כי הטורקים לא ממש סגורים על עצמם במזג אוויר- יש! 2 עגלות, אחת של תאומים ששוקלת יותר מהמטוס, יש!

עכשיו מה עם התיק שלי?! של בעלי? מצאתי את עצמי 3 ימים לפני הטיסה רק אורזת תיקים ולרגע חשבתי לעצמי לא היה עדיף כבר להישאר בבית ולטפס על הקירות?! כנראה שמאוחר מידי למחשבות כאלו.

למזלי ארזתי איתי גם 2 סבתות, את אחי ואשתו וחברה טובה כדי שיעזרו לי בכל הכיף הזה! כי רק לחכות שעתיים בתור של שדה התעופה עם כל עם ישראל זה חלום שכל אחד חייב להגשים לפחות פעם אחת בחייו.
למזלי, האל הטוב ריחם עליי ואיכשהו בדרך נס הגענו לשדה ריק והיינו ראשונים בתור! הללויה!

עלינו לטיסה מותשים אך אופטימיים בכל זאת טיול משפחתי ראשון עם הקטנטנים…במטוס אני רואה תמונה שמאוד הצחיקה אותי, רוב האימהות נראות מותשות, והאבות?! אחחח על החיים היפים שלהם…נראים רעננים, לבושים במיטב הבגדים, מבושמים…מצפים כבר לנחות ולעשות בטן גב, עבור רובם זה באמת חופש! כי בשביל מה יש אימא?! ועל זה הם מתפללים ״ברוך שלא עשני אישה״ כן כן הם ידעו טוב טוב למה…

הגענו למלון אחרי 5 שעות שנראו כמו נצח, איך שהוא כל פעם מחדש יש את הציפייה הזו מטיסה כל כך קצרה שלפחות תגיע צ׳יק צ׳ק אבל תמיד איך שלא מסתכלים על זה, זה לוקח חצי יום.

בשביל אריאל הילד הגדול שלי (שנתיים ו-10 חודשים) לטוס ולהגיע למקום חדש זו חוויה, אבל בשביל התאומים בני השנה וחודשיים, טוב הם בכלל לא מבינים איפה המיטה שלהם ולמה לעזאזל אנשים צובטים אותם ומדברים איתם בטורקית.

אחרי שנשמתי קצת אוויר טורקי ואכלתי קבב שמתי על עצמי בגד ים והלכתי עם הילדים לבריכה, חשבתי לעצמי יבורך מי שהמציא את הג׳ימבורי שהיה צמוד לבריכה ושבזכותו הצלחתי לתפוס קצת צבע ובעין אחת להציץ על הקטנים נהנים… אמנם ההנאה הזאת ארכה בדיוק רבע שעה, נו אבל זה יותר טוב מכלום, לא?

בערב ירדנו לאכול, כמות אוכל כזאת מוגזמת לא ראיתי בחיי…תזכירו לי מי המציא את הכל כלול הזה? מי צריך לאכול 4 ארוחות ביום? אף אחד לא מודע לזה שאיך שאני חוזרת לארץ יש לי קמפיין בגדי ים לאמא ולבת להצטלם אליו?! ושאני אצטרך לגור בחדר כושר?!

למזלי הבאתי נעלי התעמלות אז ירדתי להזיז קצת את הגוף בחדר כושר, עד שאריאל היה חייב, אבל חייב את אימוש והגיע עד אליי ושאל אימא את עושה ספורט?! בואי נלך! ילדים זה שמחה כבר אמרו את זה לא?!

לסיכום: היה נחמד באמת נחמד! האם אעשה את זה שוב?! כנראה שכן כי מה לא נעשה למען האושר של ילדינו, אבל מה שבטוח שאחרי שחוזרים מחופשה עם ילדים חייבים כמה ימי חופשה לבד…