אני נשואה 4 שנים, יש לי ילד בן 3 ואני פרודה מבעלי כבר שנתיים. במהלך החברות עם בעלי לפני הנישואים ראיתי שיש בעיות בינינו ושאנחנו לא ממש מסתדרים…דברים כמו כסף וצורת ההתבטאות שלו כלפיי מה שאומר קללות…לאחר החתונה חשבתי שהוא ישתנה שיבין שאנחנו נשואים ונכנסתי להריון הבאנו ילד וחשבנו שזהו הכל מאחורינו, אבל הקללות רק החמירו והנושא הכספי רק החריף…
וזה לא שלא היה לנו כסף אני והוא הרווחנו יפה מאוד, אבל יש לו בעיה שהוא חסכן מידי…חשבון הבנק היה רק שלו והוא לא היה נותן לי שקל מעבר למה שצריך…בחיים לא היה לי כרטיס אשראי שלו או גישה לכסף, הוא היה נותן לי רק מה שאני מבקשת וזהו…אבל אם הייתי מבקשת לדברים אישיים כמו בגדים איפור נעליים היה מקלל ואומר שאני חושבת שהחיים הם בית זונות ויש לציין שאני בכלל לא אישה בזבזנית…כל דבר שהייתי רוצה לקנות היה מברר איפה יותר זול .
בנוסף הקללות זה אפס, סתומה, דפוקה את לא שווה כלום – הוא לא באמת מתכוון אבל זו השפה שלו גם לסביבה.
לפני שנתיים קיבלתי אומץ לקחתי את הילד ועזבתי מאז ניסינו כמה פעמים לחזור וזה לא עבד אני גם לא יודעת אם אני אוהבת אותו עוד, עכשיו אנחנו דקה לפני גירושים והוא מתחנן על נפשו שנחזור ונהיה משפחה וכואב לו לפרק את המשפחה ושהוא ישתנה והאמת גם אני מתה מפחד להישאר כל החיים לבד (בת 27) בלי משפחה ועם הכלכלה לבד.
אשמח לעצתכן, האם להמשיך הלאה בחיים? תודה וסליחה על האורך…
בואי לראות מה כתבו לה חברות הדף שלנו