על טיפת חלב – הפעם הראשונה – מאת מורן אייזנשטיין
איזה יום מרגש זה היה עבורי. הפעם הראשונה עם הקטנצ'יק ב טיפת חלב. הלבשתי אותו חמוד והלכנו. אימא שלי הצטרפה.
הגענו ל טיפת חלב באזור הקרוב לביתי. לכול טיפת חלב שתתקשרי ישאלו אותך את הכתובת שלך ולפי זה יגידו לך לאן את שייכת. הגענו ואמרו לי להיכנס לאחות. איך שנכנסתי אמרתי שלום והיא אפילו לא הרימה את הראש. אנטיפטית היא ביקשה את המסמכים הדרושים:
1. תעודת זהות של הילד.
2. טופס שחרור מחדר לידה עם כול הבדיקות שהוא עבר.
3. פנקס חיסונים.
4. בדיקת טייזקס של בן הזוג.
5. בדיקת אדמת שלך.
האחות שקלה אותו ואמרה שהוא די ארוך ויהיה גבוה לגילו. שקלה אותו על המשקל הקטן והגבר שלי עלה 600 גרם,אלוף! ישבתי ושאלתי אותה האם אפשר לתת לו מים? שאלה לגיטמית לאימא טרייה. מה גם שהדעות חלוקות, ויש כאלו שאומרים שאפשר. מה היא ענתה לי החמודה? "מה הוא פרח"? איזה רגישות איזה טוב לב – מזלה שלא הייתי ביום הורמונלי כי הייתי זורקת עליה משהו ועפה משם. סתמתי את הפה רק בשביל אריאל העיקר שנדע שהכול בסדר וזהו.
אחרי זה היא הסבירה לי מה זה טיפת חלב ובכלל לא הסתכלה לי בעיניים. דיברה לקיר או משהו. אימא שלי ואני הסתכלנו אחת על השנייה ולא הבנו מה נהיה? את האמת אם הייתי יכולה הייתי עוברת ואני בהחלט אעבור משם. רק לחשוב שהאחות הזאת תטפל בילד שלי ותיתן לו זריקה ותבהה בקיר ויכאב לו,ממש לא!
אחרי שהיא סיימה לבהות בקיר והסבירה לי בצורה דרדלה מה זה טיפת חלב, היא קבעה לי 2 תאריכים נוספים ויצאתי משם. לא היה לי כיף, כנראה נפלתי על אחות לא משהו. אבל מה שהיה הכי חשוב, זה שהוא עלה במשקל והכול היה בסדר איתו. מה שחשוב שתדעו זה לנגב אותו אחרי אמבטיה טוב טוב בעיקר מתחת לסנטר ומתחת לבית שחי שלא תהיה לו פריחה.
שיהיה לך כיף, בהצלחה ביום המרגש הזה ושתיפלי על פרח נחמד יותר…