אמא לא חוששת

אני זוכרת את היום הזה שאריאל נולד ואני הפכתי להיות אמא בפעם הראשונה.. יחד עם הלידה שלו קיבלתי מתנה נוספת..מתנה שכנראה חבויה אי שם בתוך ה-DNA שלנו, וכמו שעון מעורר היא מתעוררת לחיים ברגע שאת הופכת להיות אמא..והמתנה היא: ״תכונת החוששת״..

חוששת להוציא אותו החוצה כי אולי יהיה לו קר מידי
חוששת שהבקבוק לא בטמפרטורה הנכונה
חוששת לקלח אותו לבד כי הוא היה כזה קטן
חוששת להירדם בלילה כי אולי לא אשמע אותו בוכה
חוששת לקחת אותו לקבל זריקה בטיפת חלב

בקיצור "תכונת החוששת" השתלטה לי על החיים!

 

כשהתאומים נולדו, כבר הייתי אימא די מנוסה ו"תכונת החוששת" החליטה שאפשר לסמוך עלי קצת יותר ולהרפות ממני, (לפחות לחלק מהזמן)..כי "אין חכם כבעל ניסיון", אז הפסקתי לחשוש והתחלתי לעשות דברים ללא חשש..

התחלתי לישון יותר בלילה, כי כבר לא חששתי וקפצתי עליהם עם מוצץ או בקבוק על כל פיפס שהם הוציאו מהפה..

כשאנחנו הולכים לים, גם אם נכנס קצת חול לעיניים, לשיער, או לטוסיק, אני לא חוששת שהם יחלו ב"מחלת החול"..ולמרות שזו יותר עבודה עבורי במקלחות ובכביסות..כיף להרגיש משוחררת, ולתת גם לילדים להרגיש משוחררים וליהנות..

אני לא חוששת ללכת לטיפת חלב כי גיליתי שיטה מעולה איך לא לפחד..אני פשוט שולחת את אבוש : ) כי בפעם האחרונה שהייתי שם מרוב לחץ צעקתי לאריאל מסוף המסדרון "אריאלי אין לך מה לפחד זה שטויות"..

כמו תינוקות רבים בארץ, גם אני נתתי לקטנים שלי מגיל חצי שנה לאכול במבה מבלי לחשוש.. במחקר בינלאומי ענק שנערך על פני מס' שנים והגיע לסיומו בימים אלו, החוקרים גילו שחשיפה לבמבה – המכילה 49% בוטנים, ומוצרי בוטנים בגיל הרך מפחיתה את אחוזי האלרגיה באופן דרסטי! דווקא במדינות שהרופאים המליצו להורים שלא לחשוף את הקטנטנים למוצרים שמכילים בוטנים אחוזי האלרגיה היו גבוהים כמעט פי 10 מישראל – בה תינוקות נחשפים לבמבה מהגיל הרך.. אז יאללה מסיבמבה : )

אני גם לא חוששת לתת להם לטעום מאכלים שונים כמו חצילים, סלק, כוסברה, עשב חיטה, תאנים, חרובים ועוד דברים שאני לא סובלת כי למדתי בחיים שגם אם יש דברים שאני לא אוהבת, זה לא אומר שאני לא צריכה לתת לילדים שלי להתנסות אולי הם כן יאהבו מי יודע?

אני לא חוששת לקפוץ איתם גבוה על הטרמפולינה, גם אם מי מהם יפול ויקבל מכה, אני תמיד אומרת להם שכשמשתוללים לפעמים חוטפים כאפה..אנחנו הגדולים יודעים שכאפות זה חלק מהחיים נכון?! זה עוזר לנו ללמוד מהטעויות שלנו ולצמוח..

אז כשאת הופכת לאימא בפעם הראשונה מתווספת לך "תכונת החוששת" וזה לגיטימי, אין מה להילחם בזה, אין מה לנסות לשנות את זה, זה הדבר הכי טבעי בעולם לחשוש לילד שלך ולדאוג לו גם אם לפעמים זה עולה לנו בבריאות, אבל זה חלק מהאימהות.. כול מה שנשאר זה לחבק את זה, לקבל את זה ולהבין שבילד הבא החששות קצת ירדו ואנחנו נוכל להיות יותר רגועות ויותר משוחררות.. כי ביננו לחנוק את הילד יותר מידי ולשדר לו לחץ וחרדה גם זה לא טוב, נכון?

אז עד הילד הבא תירגעו , תנשמו עמוק , קחו אוויר , תעצמו עיניים ותעשו אוםםםםם..

*הכתבה נכתבה בשיתוף אסם